התיישנות בחו"ל מונעת הסגרה

לא ניתן להסגיר אדם שהעברה המיוחסת לו בחו"ל כבר התיישנה לפי חוקי אותה מדינה - קובע לראשונה (יום ג', 24.11.15) בית המשפט העליון.

השופט מני מזוז אימץ את עמדתם של בית משפט השלום בירושלים ובית המשפט המחוזי בירושלים, אם כי מנימוקים שונים בחלקם. הוא קובע, כי התיישנות לפי דיני המדינה מבקשת ההסגרה מהווה "סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה", אשר לפי חוק העונשין מביא לשלילת התחולה של דיני העונשין הישראלים על אותה עבירה, וממילא מונע את ההסגרה.

מזוז אומר, כי לא ניתן לקבוע בצורה מוחלטת האם התיישנות אכן מונעת הסגרה רק לפי לשונו של החוק, ולכן יש לבחון כוונת המחוקק (התכלית הסובייקטיבית של החוק) ואת תכליתו האוביקטיבית. את רוב פסק דינו מייחד מזוז לבדיקה הראשונה, תוך ניתוח של ההיסטוריה החקיקתית של חוק העונשין. מסקנתחו של מזוז היא: "התכלית הסובייקטיבית של החוק (כוונת המחוקק) תומכת בפרשנות לפיה יש לראות בהתיישנות כסייג לאחריות פלילית".

לדברי מזוז, למרות שלאור מסקנה זו אין צורך בניתוח התכלית האוביקטיבית של החוק, הרי שגם ניתוח זה מוביל לאותה תוצאה. בנושא ההסגרה הבכורה היא לחוק הזר, ולכן אם העבירה התיישנה לפי אותו חוק - אין מקום לפעול על פיו בישראל. דיני ההסגרה בכללותם מצביעים על אמון הניתן בחוק הזר, וגם זו סיבה לאמץ את דיני ההתיישנות שלו - מוסיף מזוז.

מזוז דחה את ערעורה של המדינה על החלטת הערכאות הקודמות שלא להסגיר לארה"ב אדם המואשם בביצוע עבירות מין בבתו כאשר הייתה בת 16, מאחר שעבירות אלו כבר התיישנו לפי חוקי ניו-יורק לשם התבקשה ההסגרה. השופטים עוזי פוגלמן ואורי שהם הסכימו עם מזוז. את המדינה ייצגה עו"ד הילה גורני, ואת החשוד - עו"ד יפית וייסבוך.