עומרי שרון מבקש חכירה לצמיתות

עשרה מחברי כפר מל"ל, ובהם עומרי שרון, מבקשים (17.11.15) מבית המשפט המחוזי מרכז לקבוע, כי הסכמי החכירה שנחתמו בשנות ה-30 לגבי הקרקעות שברשותם הם הסכמים לצמיתות.

בתביעה נאמר, כי הדין החל על הסכמי החכירה הוא המשפט המקובל האנגלי ששרר בארץ בשנות ה-30, ולפיו מדובר בחכירה לצמיתות.
לטענתם, דינים ישראלים שנכנסו לתוקף חאחר הקמת המדינה לא שינו מאומה בזכויות אלו. ההפך הוא הנכון: הוראות המעבר אשר נכנסו לתוקף לאחר הקמת המדינה וכן הוראות בדבר שמירת הדינים שבחוק החוזים ובחוק המקרקעין, שמרו על זכויות אלו כפי שהוגדרו לפי הדין שבגדרו הן נוצרו.

בתביעה נאמר, כי מדובר בהסכמים ייחודיים המקנים זכות חכירה העוברת בירושה, וכי בסיומה של כל תקופת חכירה (49 שנה) זכותם של החוכרים לחדש את ההסכמים באותם התנאים בדיוק. לדברי התובעים, באמצעות עוה"ד מאיר פורגס וגדעון חתוכה, הם המשיכו להחזיק בקרקע בהסכמתן המלאה של קק"ל ורשות מקרקעי ישראל, והללו אינן יכולות לטעון כעת שהחכירה הסתיימה.

עוד נטען, כי הימנעותן של רמ"י וקק"ל לפנות לתובעים בעניין חידוש החוזים 19 חודשים לפני פקיעתם, מהווה הפרה של החוזים.
לדבריהם, קק"ל ורמ"י היו מודעות היטב לזכות החידוש של התובעים ולעובדה שבידיהם הסכמי חכירה לצמיתות. רמ"י אף ניסתה להחליף את הסכמי החכירה על-מנת לבטל את ההסכם הבסיסי המקורי, אולם התובעים מנעו זאת. טרם הוגשו תגובות קק"ל ורמ"י.