מבחינה כלכלית, נפתחה שנת 2003 ברגל שמאל: החששות מהמלחמה בעירק גרמו לאי-וודאות גבוהה, שבאה לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים: הבורסה בתל אביב היתה בשפל והיו ציפיות כי הדולר יעלה לרמה של 5.5 שקלים.
ואולם, הצלחתה של המלחמה בעירק, והעובדה שמדינת ישראל לא היתה מעורבת בה, תרמו לרגיעה בשווקים הפיננסיים. גורם חשוב, ואולי אפילו הגורם העיקרי במפנה שחל בשווקים, הוא השינוי המהותי בהנהגה הכלכלית של המדינה.
שר אוצר חדש התומך בכלכלת השוק החופשי
בפברואר 2003 התקיימו בחירות כלליות, שלאחריהן הוקמה ממשלה חדשה, שרובה המכריע דוגל בעקרונות הכלכלה החופשית. מינויו של בנימין פוטין לתפקיד שר האוצר במקומו של סילבן שלום, גרמה למפנה חיובי בשווקים הפיננסיים.
"כבר באמצע פברואר, כשכולם היו מדוכאים, הבורסה הרימה ראש וסימנה שהמשק עבר את נקודת השפל שלו", אמר אתמול (ג', 30.12.03) מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שאול (סם) ברונפלד.
הבורסה ידועה כ"אינדיקטור מקדים", שמצביע על הציפיות לעתיד, ומגיב לפני שמופיעים אינדיקטורים כלכליים אחרים. המשקיעים בבורסה אהבו את שר האוצר החדש, שנחשב לאחד משרי האוצר הקפיטליסטים וה"תאצ'ריסטים" ביותר בתולדות המדינה. זאת, למרות שהוא נקט - ועדיין נוקט, בצעדים לא פופולריים.
המדיניות הכלכלית שמתווה פוטין מקדשת את ההפרטות, שבירת המונופולים במשק ומעבר לשוק תחרותי וחופשי. בראיון שהעניק פוטין לפני כחצי שנה לשבועון העסקים האמריקני "ביזנסוויק", הוא אמר שלמעלה מ-90% מהשרים בממשלת ישראל הם תומכים נלהבים בכלכלת השוק החופשי.
"האופוזיציה הנוכחית היא התומכת הגדולה ביותר של השוק החופשי בתולדות מדינת ישראל. כמן כן, לראשונה בתולדות הכנסת יש רוב מוחלט של ח"כים המחויבים לכלכלת השוק החופשי", אמר פוטין.
גם שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, השמיע דברים דומים. לדבריו, הקו הכללי של הממשלה הנוכחית הוא קו של כלכלה חופשית, המנוגד ל"סמי-סוציאליזם ששלט במדינה כמעט מאז הקמתה".
"מאשימים אותי ברייגניזם ותאצ'ריזם?! אדרבה! אני רוצה להיות כמו רייגן ותאצ'ר. אני רוצה שכלכלת ישראל תהיה 'כושלת' כמו בארה"ב ובריטניה", אמר לפיד.
מהפיכות של ממש במשק
ואכן, הממשלה החדשה החלה לקדם מהפיכות של ממש במשק מייד עם הקמתה: הלאמת קרנות הפנסיה הגירעוניות של ההסתדרות, שבירת המונופול של חברת חשמל ופיצולה לחברות שיתחרו ביניהן, פתיחת שוק הדואר לתחרות והפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית, פיצול רשות הנמלים ל-3 חברות שיתחרו ביניהן, והפיכתה לחברה ממשלתית, כשלב לפני הפרטתה.
כמו כן, החליטה הממשלה על הפיכתה של מע"צ לחברה ממשלתית ואיפשרה לחברות נתיבי איילון וחוצה ישראל להתחרות בה. מאבק נוסף שהממשלה החלה לקדם הוא המלחמה במונופול החלב, אותו היא כינתה "קרטל וולונטרי".
הממשלה אף פעלה להפרטת חברת התעופה הלאומית אל-על, באמצעות הנפקת מניותיה בבורסה ושינתה את מעמדה המשפטי של חברת בזק מחברה ממשלתית לחברה "מעורבת" (בה חלקה של הממשלה קטן מ-50%), כשלב לפני הפרטתה.
במסגרת מאבקו במונופולים לא פוסח פוטין על הבנקים, אותם הוא מכנה "דואופול, שצוחק כל הדרך אל הבנק" (הכוונה לפועלים ולאומי; א.ק.). לדברי פוטין, משקי הבית בישראל סובלים מחוסר התחרות והריכוזיות במערכת הבנקאית.
פוטין לא חסך במילים, והגדיר את הבנקים כ"משאבה ששואבת כספים מהציבור". לדבריו, הפער בישראל בין הריבית על הפקדונות לריבית על האוברדראפט הוא מהגבוהים בעולם - בשל כוחם המונופוליסטי של הבנקים.
פוטין אף העביר ביקורת על ההתנהלות של צה"ל כגוף עסקי: "צה"ל צריך לפתח מיומנויות ניהול והתייעלות עסקית". הדברים נאמרו במסגרת הוויכוח על תקציב הביטחון, כאשר פוטין הבטיח להפנות 700 מיליון ש"ח נוספים לתקציב גדר ההפרדה.
מהפיכות בניהול התקציבי של הרשויות המקומיות
פוטין תקף גם את האופן שבו מתנהלות הרשויות המקומיות, ובנה תוכנית הבראה שאמורה להביא להקטנת גירעונותיהן והטמעת דפוסי ניהול תקציבי מאוזן.
לדבריו, רשויות מקומיות רבות בישראל צברו גירעונות כבדים עקב ניהול כושל. "בכל פעם הן פנו לממשלה כדי שתפרע את החשבון, אולם תוך זמן קצר - שוב חזרו לגירעון", האשים פוטין.
משרד האוצר הגיש בחוק ההסדרים הצעה, שנועדה להבטיח כי אם יוגש סיוע כספי, הוא יבטיח אחת ולתמיד את שיפור מצבה של הרשות שמקבלת אותו.
בשיתוף עם משרד הפנים, יזם האוצר תיקוני החקיקה שיסייעו לקבוע מסגרת לתוכניות הבראה ברשויות. התוכניות אמורות להביא לייצוב מצבן התקציבי של הרשויות, יבטיחו הקצאה תקציבית נכונה ויקטינו את הגירעונות באופן יעיל, עקבי ומתמשך.
אחד הסעיפים בתוכנית הוא תיקון חקיקה, שיחייב את הרשויות להגיש את תקציבן 3 חודשים לאחר אישור תקציב המדינה. כיום הרשויות המקומיות רשאיות לפעול ללא תקציב מאושר ללא הגבלת זמן.
תיקון חקיקה נוסף, יאפשר לשלטון המרכזי להתערב באופן מיידי בנוהול הכספי של רשויות מקומיות שמנוהלת בצורה גירעונית ואף להביא לפירוקן של רשויות שאינן מנוהלות כראוי.
מהפיכה נוספת שיזם פוטין יחד עם שר הפנים אברהם פורז, היא ההחלטה לאפשר לרשויות המקומיות לגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב (אג"ח מוניציפליות). זאת, לצורך מימון פרויקטים ספציפיים בלבד, שצפויים להיות רווחיים מבחינה כלכלית.
האוצר הדגיש, כי לא יאפשר לרשויות המקומיות לכסות גירעונות באמצעות הנפקת אג"ח מוניציפליות. הרשויות יוכלו לגייס הון מהציבור רק בכדי לממן פרויקטים בעלי אופי תשתיתי, שיגובו על-ידי תזרימי המזומנים הצפויים מהפרויקטים.
הנפקת אג"ח מוניציפליות אמורה להביא להפחתת עלויות גיוס ההון של הרשויות, ולהפחית את תלותן בתקציבים הממשלתיים.
עד כה לא ניצלו העיריות את אפשרות המימון החדשה. עיריית תל אביב תהיה הראשונה בישראל שתגייס הון באמצעות שתי הנפקת אג"ח הצפויות בקרוב.
עיצומים במשך 11 שבועות
המחיר שמשלמים האזרחים והמשק עבור המהפיכות הכלכליות הוא השביתות והעיצומים המתמשכים, בהן נוקטת ההסתדרות, בה שולט היו"ר עמיר פרץ ביד רמה. עיצומי עובדי המדינה נמשכים מזה כאחד עשר שבועות.
בתקופה זו, נערכו פגישות רבות בין צוותי המשא-ומתן של האוצר וההסתדרות אולם הצדדים עדיין לא הגיעו לעמק השווה. נציגי האוצר וההסתדרות לא חסכו בהאשמות והשמצות הדדיות.
בהסתדרות מאשימים את האוצר ב"משחקי כוח" וב"סחבת". באוצר טוענים, כי ההסתדרות מתעללת באזרחי המדינה ללא כל סיבה, ומוליכה שולל את הציבור.
שנת הדיפלציה הראשונה במשק
שנת 2003 תהיה השנה הראשונה מאז קום המדינה בה תירשם אינפלציה שלילית. האינפלציה הנמוכה ביותר עד כה נרשמה בשנת 2000 - בה נרשמה אינפלציה שנתית של 0%.
ב-11 החודשים הראשונים של השנה, נרשמה אינפלציה שלילית של 1.7%. קצב האינפלציה השנתי עומד על מינוס 2% - הנמוך ביותר שנרשם אי-פעם.
כלכלני בנק הפועלים צופים, כי שנת 2003 צפויה להסתיים בדיפלציה של 1.8%. הדיפלציה משקפת את המיתון במשק, הירידה בביקושים, הייסוף הממושך של השקל ביחס לדולר והמשך ההשפעה של פתיחת המשק לשוקי העולם.
עליות של 65% בבורסה
כאמור, 2003 היתה שנה טובה במיוחד למשקיעים בשוק ההון. בשנה האחרונה נרשמו עליות חדות בשוק המניות, שלוו בעלייה במחזורי המסחר. במקביל, שוק איגרות החוב המשיך להוות במה מרכזית לגיוס הון ע"י החברות, לאחר שהממשלה גייסה חלק מצרכיה הכספיים בחו"ל.
שנת 2003 נפתחה בירידות שערים בשיעור של כ-7%. זאת, בהמשך לירידות מ-2002, על-רקע הפעילות הכלכלית הנמוכה במשק, ההחרפה במצב הבטחוני-מדיני והפעלת הרפורמה במיסוי שוק ההון. ואולם, באמצע פברואר התהפכה המגמה, והשערים עלו מאז בכ-65%, כמעט ברציפות.
בסיכום שנתי, עלה מדד ת"א 100 בכ-55% ונותר נמוך בכ-10%, נומינלית, מהשיא בו הוא היה בתחילת ספטמבר 2000 - טרם פרוץ האינתיפאדה והמשבר השני בנאסד"ק.
במיוחד בלט השנה מדד מניות הטכנולוגיה, התל-טק, שזינק בכ-115%, לאחר ירידה מצטברת של כ-73% בשלוש השנים האחרונות, ורשם תשואה עודפת של כ-60% מעל מדד הנאסד"ק, במונחים דולריים.
הסיבות לעליות השערים השנה היו: קבלת הערבויות מממשלת ארה"ב; התוכנית הכלכלית החדשה; הייסוף שער השקל והאינפלציה השלילית; הפחתת הריבית על-ידי בנק ישראל וירידת שערי הריבית לטווח ארוך, בעקבות הצמצום בהנפקת אג"ח ממשלתי לאחר קבלת הערבויות. כל אלה תרמו להסטת השקעות לשוק המניות.
גורמים נוספים שתרמו לגאות בשוק המניות, היו התייעלות הסקטור העסקי, שבאה לידי ביטוי בדוחות כספיים חיוביים שפורסמו על-ידי החברות הבורסאיות, וכן אינדיקטורים כלכליים, המצביעים על שיפור מסויים בכלכלה הישראלית.
כמו כן, השפיעו סיום המלחמה בעירק ועליות השערים בשוקי חו"ל, שבישרו על יציאה מהמיתון בארה"ב ועל ניצני צמיחה מחודשת של ענף ההיי-טק.
מחזור המסחר היומי בשוק המניות עלה והסתכם בכ-355 מיליון שקל - גבוה בכ-45% לעומת המחזור אשתקד. יצויין, כי עם החלת הרפורמה במס, ירד המחזור היומי ברבעון הראשון של השנה והסתכם בכ-180 מיליון שקל ליום בלבד. מאז ועד סוף השנה, חלה עלייה בפעילות. בנובמבר, נרשם מחזור של כ-650 מיליון שקל - המחזור הגבוה ביותר מאז מרס 2000.
הורדת הריבית במשק התבטאה בעליות שערים בשוק איגרות החוב, תוך מחזורי מסחר ערים. שערי איגרות החוב עלו השנה בכ-15%, במונחים ריאליים, בעקבות זינוק של עד 18% באיגרות החוב הממשלתיות הצמודות ארוכות טווח.
שערי אג"ח הלא צמודות לטווח ארוך עלו עד 35%, והתשואות לפידיון ירדו לשפל של כ-7% - כמחצית משיעור התשואה שנרשמה בסוף שנת 2002.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה