אולמרט יואשם בהדחת זקן לעדות שקר רק אם יזוכה בערעור הולילנד

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, יועמד לדין בחשד שהדיח את שולה זקן שלא להעיד נגדו, רק אם בית המשפט העליון יזכה אותו בתיק הולילנד. כך מעריכים גורמים משפטיים המקורבים לתיק, שחלקם מכנים אותו "תיק על תנאי".

החקירה בתיק החלה במארס 2014, עם הפיכתה של זקן לעדת מדינה. על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, יש לסיים חקירות ולקבל החלטות בתוך 18 חודשים - דהיינו עד ספטמבר השנה. משטרת מחוז מרכז, שניהלה את החקירה בליווי פרקליטות מחוז מרכז, המליצה להעמיד לדין את אולמרט ואת עו"ד נבות תל-צור, שהיה מסנגוריו במשפטו בירושלים.

לדברי אותם גורמים, פרקליט המדינה, שי ניצן, מעכב את ההחלטה בתיק עד להכרעת בית המשפט העליון בפרשת הולילנד, בה הורשע אולמרט בקבלת שוחד ונדון לשש שנות מאסר. אם בית המשפט העליון יותיר את ההרשעה על-כנה, יקבע ניצן שאין עניין ציבורי בהגשת כתב אישום נוסף נגד אולמרט. קודמו של ניצן, משה לדור, סגר מאותו נימוק את התיק נגד אולמרט בחשד למינויים פוליטיים, לאחר שהורשע בפרשת מרכז ההשקעות; בשני התיקים יוחסה לאולמרט עבירה של מרמה והפרת אמונים.

מה עם תל-צור?

צילום: תל-צור. לא ששים להעמידו לדין [צילום: פלאש 90]

לעומת זאת, אם אולמרט יזוכה – צפוי ניצן להחליט על הגשת כתב האישום בתיק ההדחה. במקרה כזה צפויה ביקורת מצד אולמרט ומקורביו, לפיה מדובר ברדיפה בלתי פוסקת שלו ובחוסר יכולת של המדינה להשלים עם זיכויו. עם זאת יש לציין, כי מדובר בעבירות חמורות במיוחד, שהעונש המירבי עליהן הוא תשע שנות מאסר. אולמרט מכחיש את החשדות ואומר שמדובר בחלק ממסעה של זקן להשיג הקלה בעונשה על גבו.

ניצן יצטרך כאמור להחליט גם האם להעמיד לדין את תל-צור. זקן העידה, כי תל-צור נטל חלק פעיל בלחצים עליה שלא להעיד בתיק הולילנד (בו ייצג את דני דנקנר). תל-צור טען, כי רק פרס בפני זקן ובאי-כוחה – עוה"ד עופר ברטל ודב גלעד כהן – את תמונת הסיכונים והסיכויים בתיק. לדבריו, זקן היא שפנתה אליו כאדם אוביקטיבי שהיא סומכת על שיקול דעתו, כאשר הוצע לה לראשונה לחתום על הסדר טיעון. זקן דחתה אז את ההצעה, וקיבלה אותה רק בשלהי המשפט ולאחר שמסרה למשטרה את שיחותיה המוקלטות עם אולמרט.

ההערכות הן, שבפרקליטות לא ששים להעמיד לדין את תל-צור, משום שיהיה עליהם להתמודד עם שאלה תקדימית של גבולות המותר והאסור בייעוץ משפטי, מול אחד מבכירי הפרקליטים בארץ. במצב כזה יוכל אולמרט לטעון לאכיפה בררנית, או שפעל מול זקן באישורם של עורכי דינו.

החשדות נחשפו ב-News1

צילום: רוזן. די ברור לו [צילום: פלאש 90]

החשדות נגד אולמרט בנוגע לשיבוש מהלכי משפט נוגעים הן למשפטו בירושלים והן למשפט הולילנד. במשפט בירושלים החשד הוא, כי אולמרט דאג למימון הגנתה של זקן - בין היתר באמצעותו של ידידו דניאל אברהמס - ובתמורה נמנעה זקן מלעלות על דוכן העדים. News1 הצביע כבר בתחילת 2013, לאחר שחשף את חקירתה של זקן במשטרה, על החשש לשיבוש המשפט בירושלים. בסיום עדותו במשפט הולילנד, אישר אולמרט במפתיע שהוא דאג למימון הגנתה של זקן באותו משפט.

רק בעקבות ההסדר עם זקן, היא חזרה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים, והעידה שאולמרט עשה גם שימוש פרטי בכספים שקיבל ממשה טלנסקי. החזרת התיק מבית המשפט העליון למחוזי התבססה על כך ששופטי העליון השתכנעו ברמה הלכאורית, כי הימנעותה של זקן מלהעיד בסיבוב הראשון נבעה ממעשים פסולים של אולמרט. בעקבות עדות זו הורשע אולמרט ונדון לשמונה חודשי מאסר; ערעורו תלוי ועומד בבית המשפט העליון.

במשפט הולילנד החשד הוא, כי אולמרט ניסה להשפיע על זקן שלא תגלה את האמת על השימוש בכספים שקיבלה עבורו משמואל דכנר. בעדותה במשפט טענה זקן, כי העבירה 60,000 שקל לעו"ד אורי מסר, מקורבו של אולמרט, שאמר לה שהכסף היה נחוץ לכיסוי גרעונות הבחירות של אולמרט. אולם לאחר ההסדר עימה טענה זקן, כי הכסף הועבר בידיעתו של אולמרט. השופט דוד רוזן העיר, כי די ברור לו שעדותה המקורית של זקן הייתה פרי שיבוש מצידו של אולמרט.

סעיף 244 לחוק העונשין, שכותרתו "שיבוש מהלכי משפט", קובע: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים".

סעיף 246, שכותרתו "הדחה בעדות", קובע: "(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים".