"המו"מ על הרחבת פרויקט ה'קויז' (QIZ - הסכם ישראלי-ירדני-אמריקני בדבר יצוא משולב לארה"ב) גם לאירופה יואץ בזמן הקרוב ביותר" - כך אמר (יום א', 28.12.03) סגן ראש הממשלה ושר החוץ, סילבן שלום, בהרצאה באסיפה השנתית הכללית של לשכת המסחר והתעשייה ישראל-ירדן, שנערכה בתל אביב בהשתתפות אנשי עסקים מירדן.
השר שלום אמר, כי פרויקט ה"קויז" הגדיל את הייצוא הירדני לארה"ב מ-13 מיליון דולר ל-500 מיליון דולר, תוך חמש שנים, וסיפק כ-35,000 מקומות עבודה חדשים לממלכה. עוד מסר שלום, כי הסחר ההדדי בין שתי המדינות הסתכם בשנת 2003 ב-120 מיליון דולר, לאחר שבשנה שעברה הוא חצה את גבול 100 מיליון דולר. לדברי שלום, למערכת היחסים עם ירדן יש חשיבות אסטרטגית רבה מבחינת ישראל. הוא העריך, כי החזרת השגרירים הירדני והמצרי לישראל תוכל לזרז את העלאת דרג היחסים הפורמלי עם עוד כ-10 מדינות ערביות אחרות.
בני גאון: ישראלי ישראל-ירדן - קרן אור במזה"ת
איש העסקים בני גאון, נשיא 'גאון אחזקות', המכהן כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה ישראל-ירדן, אמר במהלך האסיפה הכללית השנתית של הלשכה כי "יחסי הכלכלה והסחר בין ישראל לירדן הינם מקרני האור היחידות ביחסים בינינו לבין מדינות ערב השכנות בכלל, ובתחום יחסי הסחר ושיתוף הפעולה עם שכנינו במדינות ערב, בפרט".
לדבריו, "השנה האחרונה היתה שנה טובה ליחסים הכלכליים בין ישראל לירדן - ראינו גידול ביצוא לירדן ועליה מתמדת בייצוא הירדני לארה"ב, שרובו ככולו ייצור ישראלי-ירדני משותף במסגרת פרויקט ה"קויז", שזכה להצלחה מרשימה והשנה צפוי הייצוא הירדני ממנו להסתכם ב-650 מיליון דולר, לעומת 15 מיליון דולר בלבד בשנת 97'".
גאון ציין, כי אחת הסיבות להצלחת פרויקט זה לעומת פרויקטים אחרים, היא בהיותו נשען על "מינימום סמליות - מקסימום יישומיות". לדבריו, הקויז שימש כמסגרת אשר יתרונה הכלכלי הוא ברור ומוכח - יתרון של עשרות אחוזים על תעשיית הטקסטיל המתחרה של מזרח אסיה, המחוייבת במכסים ומכסות.
גאון הדגיש, כי בירדן קיימת אווירה כללית, התומכת בהשקעות זרות כפרויקט לאומי ירדני. חזונו של המלך עבדאללה ליצור מדינה מודרנית ופתוחה, המעודדת השקעות זרות ותעשיה מתקדמת, קורם עור וגידים ומתבטא בהקלות רבות ושינויי חקיקה.
לדברי גאון, הפרויקט הוא גם דוגמא מובהקת ל"הפרטה השלום". תפקיד הרשויות מסתכם, בהקשר זה, במנגנון בירוקרטי מינימלי ויעיל, הן בירדן והן בישראל, המסייע לפעילות השוטפת ולא מחבל בה, כפי שקורה לא פעם בהקשרים אחרים.
גאון הוסיף ואמר, כי "מעורבותה הפעילה של ארה"ב היא שהולידה את הפרויקט ואיפשרה את קיומו. מעורבות זו איפשרה, בשלב הראשון, להצניע את המעורבות הישראלית בפרויקט ואיפשרה לתעשיית הקויז להתבסס ולזכות ללגיטימציה, אך הצנעת התפקיד הביאה לכך שדעת הקהל בירדן אינה תמיד מודעת ל'פירות השלום'. אני סבור, שהגיעה העת לצאת מן המסתור. בכל בית ירדני צריכים לדעת כי יש פירות לשלום. כלכלת ירדן עלתה על דרך המלך במידה רבה בשל פרויקט זה, ואנו גאים על-כך".
כן ציין גאון, כי נושא בולט נוסף שבו נרקם והתבסס שיתוף הפעולה בשנה האחרונה, הוא שימוש בנמלי ישראל לכניסה וליציאה של סחורות מתוך ולתוך ירדן. גאון קרא לכנס את ועדת המעברים המשותפת לשתי המדינות כדי להסיר חסמים קיימים. הוא הדגיש, כי אף שנמל חיפה הפך במהלך השנה לנמל יצוא חשוב של ירדן, הרי שהשביתות במשק פוגעות קשות באטרקטיביות של נמלי ישראל ובחודשים האחרונים חלה ירידה חדה בשימוש הירדני בנמלים ישראלים. גאון קרא לוועדי העובדים השונים, לרבות עובדי המכס, להוציא את הסחר עם ירדן ממעגל סכסוכי העבודה במשק, שכן זהו אינטרס לאומי ראשון במעלה.
מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן, ישי שורק, אמר כי חרף כל הקשיים והמצב המדיני המורכב, הרי היחסים המסחריים בין שתי המדינות מתפתחים היטב והגיעו לרמת שיתוף פעולה גבוהה למדיי.
לדבריו, הייצוא לירדן צמח בשנים האחרונות בשיעור ניכר וסיום המלחמה בעירק תורם תרומה חשובה נוספת לסחר בין המדינות, נוכח היותה של ירדן מדינת מעבר חשובה לסחר עם עירק והמפרץ הפרסי. שורק גם ציין את הגידול המואץ בתנועת הסחורות המועברות בשטעון (Transshipments), שהיקפה כיום קרוב לשלושה רבעים מתעבורת המטענים בין ישראל לירדן.
צילום: קרן אור, בני גאון
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה