נמצאו שרידי מצודת החקרא של אנטיוכוס

תגלית מרתקת שנחשפה לאחרונה בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים,הביאה, ככל הנראה, לפתרון אחת החידות הגדולות בארכיאולוגיה של ירושלים: שאלת מקומה של החקרא היוונית (הסלאוקית) - המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף ע"י החשמונאים.

במהלך 100 שנות המחקר ארכיאולוגי בירושלים עלו שלל הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא, המוזכרת בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו. חוסר ודאות זה, מקורו במיעוט השרידים האדריכליים אותם ניתן לשייך לזמן הנוכחות היוונית בירושלים.

עדויות לנסיונות החשמונאים לכבוש את המבצר

המקורות מספרים על אכלוסה של המצודה באנשי צבא שכירים וביהודים מתייוונים, ועל הסבל שסבלו אנשי ירושלים מיושבי החקרא. מערכת הביצורים האיתנה עמדה בפני כל הניסיונות לכובשה, ורק ב-141 לפנה"ס, בתום מצור ממושך והרעבתם של אנשי חיל המצב היווני, עלה בידי שמעון החשמונאי להכניעם.

לדברי הארכיאולוגים, ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנוביץ ושֹלמה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד. מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר, מספקים עדות לזמנה של המצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה".

בחג החנוכה הקרוב ייפתח האתר בפני הציבור הרחב, ועמותת אלע"ד תקיים בו סיורים מודרכים במהלכם ניתן יהיה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהממצאים.

צילום: ראשי חצים שעליהם הוטבע קילשון ? סמל שלטונו של אנטיוכוסאפיפנס - עדות לנסיונות לכבוש את המבצר [צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות]

צילום: שרידי המצודה [צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות ]