פיצול בסעיף המרכזי בחוק נגד הלבנת הון

משרד המשפטים מציע לפצל לשניים את הסעיף המרכזי בחוק איסור הלבנת הון, כך שייווצר מדרג של ענישה בין שני חלקיו של סעיף זה. המשרד הפיץ (יום ה', 29.10.15) תזכיר חוק לשורה של שינויים בחוק, אותם הוא מגדיר כדחופים.

סעיף 3 בחוק איסור הלבנת הון מטיל כיום עשר שנות מאסר וקנס של 4.5 מיליון שקל הן על מי שמבצע פעולה ברכוש אסור והן על מי שעושה מעשה שמטרתו למנוע דיווח הנדרש לפי החוק. בעקבות הערות של בית המשפט העליון, מוצע כעת להבחין בין ביצוע הפעולה - שהעונש עליה ייוותר עשר שנות מאסר ואותו קנס - לבין מניעת דיווח, שהעונש עליה יהיה חמש שנות מאסר וקנס של 1.8 מיליון שקל.

שינוי משמעותי נוסף הוא החלת כלל עצימת העיניים גם על עבירות לפי החוק לאיסור הלבנת הון. כיום החוק מחריג כלל זה, לפיו "רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם". המחוקק חשש בזמנו מהרחבת-יתר של האחריות הפלילית בתחום ההלבנות, אך כעת אומר משרד המשפטים שהניסיון שהצטבר אינו מצדיק את המשך ההחרגה.

סעיפים אחרים בהצעה מרחיבים את חובות הדיווח. רף הדיווח על מזומן בכניסה לישראל יופחת במחצית מ-50,000 שקל; הוא יחול גם על עולים חדשים, לעומת רף של 1.25 מיליון שקל כיום; ובמעברים היבשתיים יהיה הרף 12,000 שקל. הגדרת המונח "כספים" בחוק תורחב ותכלול גם מניות, צ'קים מוסבים וכרטיסי prepaid.

תיקון אחר עוסק בהיקף הפעולות ברכוש - כגון נדל"ן, אבנים יקרות, ניירות ערך, כלי שיט, כלי טיס, אומנות ויודאיקה - שתהיה עבירה כאשר מדובר ברכוש אסור. הרף הנוכחי הוא 150,000 שקל לגבי רכוש זה, ו-500,000 שקל לגבי כספים. משרד המשפטים מציע לקבוע כעת רף אחיד ונמוך בהרבה: 50,000 שקל.

החוק כיום מעניק חסינות למי שמדווח למשטרה על פעולות ברכוש אסור, אך משרד המשפטים אומר, כי "במקרים רבים נעשה שימוש לרעה בסעיף זה בידי בעלי עבר פלילי ומודיעיני עשיר, ולעתים אף לצורך סגירת חשבונות בין עבריינים". לכן הוא מציע לסייג את החסינות למקרים בהם הדיווח נמסר "סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו התעורר אצל המדווח חשד סביר כי הרכוש בו נעשתה הפעולה הוא רכוש אסור".