הארצי הכשיר תרגיל של חוקרת הביטוח הלאומי

שופט בית הדין הארצי לעבודה, אילן איטח, הכשיר (יום ב', 26.10.15) תרגיל חקירה של חוקרת מטעם הביטוח הלאומי, בעקבותיו נדחתה תביעתו של אדם לפיצוי על נכות.

ידידיה דוד נפצע בתאונת דרכים בשנת 2011 והביטוח הלאומי הכיר בה כתאונת עבודה. באפריל 2013 ביקשה ועדה רפואית לעררים לצלם אותו בסביבתו הטבעית, כדי לבדוק את מצבו העדכני. חוקרת סמויה מטעם הביטוח הלאומי הגיעה למקום עבודתו של דוד, סיירה איתו ותוך כדי ההליכה הפילה מספר מטבעות. דוד התכוף והרים אותם, ועל יסוד זאת קבעה הוועדה שאין לו פגיעה בעמוד השדרה המזכה אותו בפיצוי.

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב פסל את הקלטת שתיעדה את האירוע, אך איטח קיבל את ערעורו של הביטוח הלאומי ופסק שהקלטת קבילה. הוא קובע, כי פעולתו של דוד (ההתכופפות להרמת המטבעות) נעשתה מרצונו החופשי ולא כתוצאה מאילוץ כלשהו מצד החוקרת:

"אמנם, הפעולות שביצעה החוקרת היו בבחינת הצגת מציאות כוזבת: החוקרת הסתירה את זהותה האמיתית, הציגה עצמה כלקוחה המבקשת שירות כלשהו ברשות הדואר, ושמטה מידה את המטבעות 'בטעות' כביכול. אולם איננו סבורים כי איזו מהפעולות שביצעה החוקרת העמידה את המשיב במצב שבו לא יכול היה לעמוד כראוי על זכויותיו, או שהיה בהן כדי לפגוע ביכולתו לבחור כיצד לפעול: אם להתכופף להרים את המטבעות, אם לאו, אם לטפס במדרגות אם לאו, וכיוצ"ב.

"לעניין זה נדגיש כי אף אם נקבל את טענת המשיב שלפיה הפעולה של שמיטת המטבעות מידה של החוקרת היא שגרמה לו להתכופף ולהרים את המטבעות, הרי שאיננו סבורים כי יש בכך פסול כלשהו. לכל פעולה שמבצע אדם - כל אדם, ניתן לייחס באופן רעיוני פעולה קודמת שעשה הוא עצמו או שעשו אחרים, ולא תמיד ניתן לבודד את הפעולה שהיא-היא גרמה לפעולה העוקבת.

"בענייננו המשיב עצמו טוען כי התכופף על-מנת 'להרשים' את החוקרת, ואם כך הוא, הרי שלא פעולת שמיטת המטבעות לבדה היא שהולידה את פעולת ההתכופפות של המשיב, כי אם יש לצרף לה לכל הפחות את המוטיבציות הפנימיות של המשיב ואת מבנה אישיותו שהביאו אותו לרצות 'להרשים' את החוקרת ועל כן להתכופף ולהרים את המטבעות".

השופטת לאה גליקסמן וסיגל דוידוב-מוטולה הסכימו עם איטח. את הביטוח הלאומי ייצג עו"ד רונן קרת, ואת דוד - עו"ד איתן אדלשטיין.