חשיפה למידע על הסכנות - מרגיעה

בניגוד לאינטואיציה, נמצא כי מידע על סכנות מפתח בנו דווקא אדישות כלפיהן. כלומר, סיקור אינטנסיבי של אירועים שליליים חריגים, עשוי דווקא לחולל השפעה מרגיעה. כך עולה ממחקר שנערך בטכניון.

המחקר נערך על-ידי פרופ' אלדד יחיעם, מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, בשיתוף עמיתים מאנגליה ואוסטרליה. המחקר פורסם בכתב העת Nature Climate Change.

המחקר התמקד באירועי-קיצון אקלימיים כגון: שריפות, שטפונות וצונאמי והוא בדק האם מידע יומיומי על אירועים כאלה, מחזק או מחליש את הדחף להתרחק מאותם מקומות. הבדיקה נערכה באמצעות סימולציה של "מיקרו עולם" - מציאות שבה נדרש המשתתף להחליט באיזה כפר מתוך שלושה, הוא מבקש לחיות, כאשר שניים מהכפרים התאפיינו באיכות חיים טובה מהשלישי, אך גם בהסתברות גבוהה יותר לרעידת אדמה. בסימולציה נערכו כמה סבבים, כאשר בכל אחד מהם ניתנה לכל משתתף האפשרות לשנות את החלטתו.

כל אחד מהמשתתפים נחשף לרמות שונות של מידע יומיומי על רעידות האדמה באזור - ממידע מינימלי על המתרחש בביתו בלבד ועד לדיווח תקשורתי מלא על המתרחש בכל הבתים.

מנתוני המחקר עולה, כי ככל שהמידע היה נרחב יותר, כך גברה נטייתו של המשתתף לבחור בכפרים המועדים יותר לרעידות אדמה.

לדברי פרופ' יחיעם, "ברגע שמדובר באירוע טבע נדיר כמו רעידת אדמה, המידע המפורט רק מדגיש את נדירותו והאדם המתלבט יבחר בכפר המסוכן בשל היותו מקום טוב יותר בימי שגרה. שגרת החיים הטובה נתפסת כיתרון הגובר על הסכנה הנדירה, ולכן יעדיף האדם את החיים הטובים והקצת מסוכנים על-פני החיים הבטוחים, אך פחות טובים. הוא יודע שאם יבחר בחיים הבטוחים והגרועים, הוא ירגיש פראייר - כי רוב הזמן המידע המפורט ידגיש את החסרונות של בחירתו".

להערכתו, דינמיקה דומה עשויה להופיע בדיווחים על אירועי טרור. "כאשר אני חשוף למידע מלא ומפורט מהתקשורת, ומקבל מידע על פיגוע בעיר כלשהי, אסיק מכך שבשאר המקומות המצב רגוע. יתר על כן, תוך זמן קצר יהפוך גם האירוע בעיר ההיא לאירוע נדיר ולא אמנע עוד מביקור בה".

צילום: פרופ' אלדד יחיעם [צילום: דוברות הטכניון]