בשבוע החולף, אישרה ועדת הכספים של הכנסת שורה של תיקוני חקיקה, שנועדו להגביר את הפעילות בשוק ההון. התיקונים הם פרי יוזמה של רשות ניירות ערך, והם נועדו לעודד את החברות לגייס כספים בשוק ההון, בהתאם לקו שקבע יו"ר הרשות, משה טרי.
תקופת החסימה הקבועה בחוק, נועדה למנוע מהחברות להשתמש בהנפקות הפרטיות כצינור הפצה לציבור ללא תשקיף. בנוסף, נדרשים המשקיעים המתוחכמים הרוכשים ניירות ערך שהוקצו להם בהנפקה פרטית, להחזיק בהם למשך תקופה מסויימת ולא "לזרוק" אותם חזרה לבורסה ולכן חזקה שהם יבדקו היטב את כדאיות רכישת ניירות הערך. בשל בעיות הנזילות המאפיינות את המסחר בבורסה, המליצה רשות ניירות ערך לקצר את תקופת החסימה המוחלטת, כך שהגופים המוסדיים יוכלו למכור את ניירות הערך בבורסה כעבור זמן קצר יותר. הרשות הסבירה, כי המטרה של מניעת עקיפת חובת פרסום תשקיף תושג, גם כאשר מקוצרת תקופת החסימה.
ההצעה שאושרה בוועדת הכספים קובעת, כי תקופת החסימה המוחלטת של המשקיעים המוסדיים תקוצר משנה לשישה חודשים. בתקופת החסימה המוחלטת אסור למכור בבורסה, אך מותר לעשות עסקאות מחוץ לבורסה. תקופת ה"טפטוף", שבה מותר למכור בבורסה כמויות מוגבלות, תקוצר משמונה רבעונים לשישה רבעונים.
כמו כן, אושרה הצעת הרשות לאחד את הוראות החסימה הקבועות בחוק לגבי משקיעים בשני סוגים של הקצאות: בהצעה פרטית של ניירות ערך לקבוצה של פחות מ-35 משקיעים (החוק מגדיר 35 כמספר המינימלי של משקיעים הנחשבים ציבור, לעניין הצעה של ניירות ערך), ובהצעה פרטית למשקיעים מתוחכמים.
ההבחנה שנעשתה בעבר נבעה מן הצורך לא להחמיר בהוראות החסימה שחלו אז על הנפקת ניירות ערך לפחות מ-35 משקיעים, בהשוואה להוראות החסימה שחלו על-פי הנחיות הבורסה. ההבחנה גרמה לעסקאות מלאכותיות של "החלפת" מניות חסומות, שנועדו לעקוף את הוראות החוק, ולכן הציעה הרשות לבטלה.
חוק ניירות ערך קובע, כי הצעה של ניירות ערך למשקיעים מתוחכמים אינה דורשת תשקיף. ההנחה היא, שלמשקיעים אלה יש נגישות למידע על התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, וביכולתם לעבד מידע זה לשם קבלת החלטת השקעה מושכלת, ואין הם זקוקים להגנת חוק ניירות ערך. מדובר בקרנות נאמנות, קופות גמל, חברות ביטוח, בנקים, מנהלי תיקים ויועצי השקעות, חברי בורסה, חתמים וקרנות הון סיכון. הרשות הציעה להוסיף לרשימה זו גם חברה, שהונה העצמי עולה על 250 מיליון ש"ח, וועדת הכספים אישרה גם הצעה זו.
ההיגיון העומד ביסוד ההצעה, הוא שחברה נסחרת או פרטית, שיש לה הון עצמי של 250 מיליון ש"ח לפחות, יכולה גם היא לקבל החלטת השקעה מושכלת לגבי השקעה בניירות ערך.
נוסף על כך, קיבלה הוועדה גם את הצעת הרשות ומשרד האוצר לבטל את מס הבולים, המוטל מכוח חוק מס בולים על מסמכים. מס זה, המהווה אחד המרכיבים היקרים בסך עלויות ההנפקה של אג"ח ובמקרים רבים יש בו כדי להפוך את הנפקת האג"ח לבלתי כדאית מן הבחינה הכלכלית. ועדת בכר, שבדקה את הנושא, המליצה לפטור מנפיקי אג"ח מתשלום מס בולים, בנימוק שהירידה הצפויה בהכנסות המדינה ממס בולים בשל הפטור, עשויה להתקזז עם הגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממס רווחי הון שישלמו המשקיעים בבורסה וממס הכנסה שישלמו התאגידים שיגייסו אשראי באפיק זה, ואשר יגבירו את פעילותם השוטפת.
ועדת הכספים אישרה גם את הצעת הבורסה להקמת רשימת מסחר, שתאפשר מסחר בניירות ערך שאינם עומדים בכללי השימור. לפי ההצעה, במקום להשעות את המסחר בניירות ערך שאינם עומדים בכללי השימור, ייסחרו ניירות הערך שייכללו ברשימה במתכונת של מסחר פתיחה (רב-צדדי) בלבד, ויסומנו בסימון בולט. הנהגת רשימת השימור נועדה להקל, בין היתר, על ציבור המשקיעים, המעדיף מסחר מצומצם על-פני השעיית מסחר מוחלטת. חברה שלא תעמוד בקריטריונים לשימור, תקבל התראה של שישה חודשים, ולאחר מכן תעבור לרשימת השימור.
בנוסף, הועלתה הדרישה לשווי החזקות הציבור בכללי השימור ל-2.4 מיליון ש"ח (במקום 1.6 מיליון ש"ח כיום). החמרה זו תופעל לאחר שנה. עוד אושר, כי במידה וחברה תרצה לחזור למסחר, יהיה עליה להגיע לשווי החזקות ציבור של 3.5 מיליון ש"ח (במקום 3 מיליון ש"ח כיום). חברה שלא תעמוד בכללים לחידוש המסחר, תימחק מהרישום בבורסה לאחר שהייה של עד 3 שנים ברשימת השימור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה