הגדרת "קדם משפט" - לפי מהות הישיבה

הגדרת ישיבת "קדם משפט" נעשית לפי תוכנה המהותי ולא לפי הכותרת שניתנה לה, אורכה או מידת הצלחתה - אומר (יום ב', 12.10.15) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בהידרשו לסוגיית החזרת אגרה בעקבות מחיקת תביעה לאחר הליכי קדם המשפט.

עמית אומר: "המבחן לסיווג הישיבה הוא מהותי, ואינו נקבע על-פי כותרת הישיבה, או אורך הישיבה כפי שנרשמה בפרוטוקול, או הצלחתה של הישיבה בייעול הדיון. אכן, תכליתו של קדם המשפט הוא 'לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין' כאמור בתקנה 140 לתקסד"א.

"אך גם נכזבה תוחלתם של הצדדים (ושל בית המשפט) והישיבה שנתקיימה לא הצליחה לעמוד במטרות שהציבה תקנה 140, אין משמעות הדבר שהישיבה מאבדת את אופיה ואת סיווגה כישיבת קדם משפט. די בכך שהשופט הקדיש את הישיבה ל'דרכי הדיון' כאמור בתקנה 140, על-מנת לסווגה כישיבת קדם משפט, וסיווג הישיבה אינו תלוי תוצאה".

עמית דחה את בקשתה של ISRAEL BIO-ENGINEERING PROJECT לקבל בחזרה אגרה בסך 1.9 מיליון ששילמה בשלוש תביעות ענק שהגישה נגד המדינה ונגד חברות התרופות אינטר-לאב ומֶרְק. עמית קובע, כי בתיק התקיימו שלוש ישיבות קדם משפח לפני שהצדדים הודיעו שהגיעו לפשרה, וזאת בנוסף לשורה של ישיבות תזכורת, ולכן אין היא זכאית להחזר האגרה.

המבקשת חויבה בתשלום הוצאות של 3,000 שקל לטובת אוצר המדינה. היא יוצגה בידי עוה"ד אורן פרסקי, גיל אפרתי, ערן ברקת ונתנאל קריאף, ואת המשיבים ייצגה עו"ד חגית שפיצר.