תביעה על הטרדה מינית בחברה הציבורית אחים דוניץ

( 11-10-15) אישה בת 47 שהועסקה בתפקיד מנהלת החשבונות במחלקת ספקים בחברה הציבורית אחים דוניץ מראשון לציון הגישה תביעה בסך 1.3 מיליון שקלים בעילות של הטרדה מינית בעבודה והתנכלות, כנגד החברה ורון נתוביץ מנהל הכספים והממונה עליה במשך 7 שנות עבודתה בחברה.

בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי עבודה בתל אביב טוענת התובעת, גרושה ואם לילדים, כי נתוביץ נהג להטרידה מינית ולהתייחס ללא הרף למיניותה. כך הוא נהג להתחכך בה, לעמוד מאחוריה כשהיא עובדת, ללטף את שערה, להיצמד אליה, לסגור את הידיים קדימה על המקלדת כשהוא סוגר עליה מאחור, וכאשר היה רואה אותה במטבח שבמשרדי החברה היה נכנס למטבח, נצמד אליה מאחור ומתחכך בה.

עוד טוענת התובעת כי ביום הולדתו החזיק הנתבע בפניה בכוח ונשק לה בפיה. בד בבד היה הנתבע נוהג לומר לה תדיר כי "זה או אני או את, אם תלכי להתלונן יבחרו בי ולא בך". בנוסף נהג לומר לה "תסתכלי לי בעיניים, תאמיני לי שאני אוהב, מי שיהיה איתי אני אשמור עליו" וכן נהג להקניטה באומרו לה כי חולצתה עומדת להתפוצץ בגלל החזה.

לדברי התובעת באמצעות עו"ד מיה צחור היא התלוננה על ההטרדות המיניות מצדו של נתוביץ בפני המנכ"ל ניסים אחיעזרא וביטאה בפניו את רצונה לעבוד בשקט ובשלווה, ואולם הלה השיב לה כי עליה להסתדר עם נתוביץ. לדבריה היא גם פנתה בתלונה על ההטרדות המיניות ליועצת המשפטית של החברה עו"ד אורלי גרנות וזו אמרה לה בתגובה:" תרדי מזה, לטובתך, תפסיקי" .

כך לטענת התובעת דבר לא נעשה, תלונותיה לא התבררו, המנהלים לא עשו דבר כדי להפסיק את ההטרדות כלפיה, והממונה עליה רון נתוביץ לא פסק מלהטריד אותה, ואף הוסיף לכך התעמרות מכוונת בעבודה שבאה לידי ביטוי בצעקות רמות כלפיה, השפלות קולניות בנוכחות אחרים, והתעללות נפשית לשמה, פעם מקרב אותה ופעם מתעלם. כך לדבריה היא המשיכה בעבודתה במלוא המקצועיות המסירות, כאשר היא מנסה להתגבר על המכשלה האיומה שמציב בפניה הממונה עליה הרואה בה אובייקט מיני, והמתנהג אליה באופן כוחני ומשפיל.

לטענת התובעת ידוע לה כי היא אינה העובדת היחידה שהנתבע מדבר ומתנהג אליה בדרך זו, ולדבריה מדוע שהנתבע לא ימשיך לנהוג בעובדות ככל העולה על רוחו כאשר המנכ"ל מסכים אתו בקריצה שאין בכך דופי, וכאשר לא עולה בדעתה של היועצת המשפטית לפעול למניעת הטרדות וליצירת סביבת עבודה נקיה מאלימות אלא ממליצה לה בחום "לדת מזה".

התובעת טוענת כי פוטרה מעבודתה בחברה בחוסר תום לב וחוסר הגינות, וכי עד היום היא אינה יודעת את הסיבה האמתית לפיטוריה השרירותיים והמשפילים, תוך הפרת זכות הטיעון, ולדבריה היא פוטרה בשל אפליה על רקע של הטרדה מינית או תלונה על הטרדה מינית.