חומר למחשבה / כמה שאלות בפרשת אפל-ריבלין

בית המשפט התיר היום (22.2.01) פרסום של חקירה חדשה שמנהלת המשטרה כנגד כמה אישי ציבור.

בשלב זה מוקדם לקבוע מסקנות חד-משמעיות לגבי תוצאות החקירה. יחד עם זאת, יש מקום להאיר כמה תמיהות בנושא זה:

* העניינים המצויים בחקירה לא הצדיקו ריצה לבית משפט והוצאת צו איסור פרסום.

השאלה האם מימן אפל חגיגה קטנה לריבלין (800 ש"ח!!!), אינה עניין לחקירה פלילית; כמו שאין מקום לחקירה פלילית, בשאלה האם שילמו חברותיה של עדנה ארבל בעד אירוחה בעת שחגגו את מינויה לפרקליטת המדינה.

אין מקום לחקירה פלילית בעניין זה, אלא אם מישהו ביקש לייצור דרמה מכלום, תוך ידיעה ברורה: מתיחת התקשורת, ושיחרור הפרשה לפרסום ביום חמישי, "יגרפו" את כותרות אמצעי התקשורת ביום שישי;

* בית משפט השלום בירושלים עומד לפרסם תוך זמן קצר את הכרעתו לגבי כתב אישום שהוגש כנגד יצחק מרדכי. אין זה סוד, כי בפרקליטות ובמשטרה מודאגים שמא חלילה וחס יזוכה מרדכי. בית המשפט כבר קבע, כי המתלוננת הראשית כנגד מרדכי, שחוללה את הפרשה, נמצאה דוברת שקר. אפילו הפרקליטות הודתה בזאת. השאלה היא, האם מישהו מנסה חלילה "לשתול" אצל שופטי בית משפט השלום בירושלים את הרעיון, שמא שובשה החקירה בגינה הוגש כתב אישום המונח בפניהם? האם מישהו מנסה להלך עליהם אימים, כדי להטות את הדין?

* ריבלין היה המועמד המרכזי של שרון לכהונת שר משפטים. האם נעשה כאן תרגיל - באמצעות מניפולציה משטרתית-עיתונאית - במטרה לסלק את מועמדותו מסדר יומו של ראש הממשלה הנבחר?;

* אין זה סוד, כי מי שמוביל את הקמפיין התקשורתי כנגד ריבלין-אפל-אולמרט הוא העיתונאי מרדכי גילת, באמצעות עיתון ידיעות אחרונות. גם אין זה סוד, כי מי שמיהר לקלוט את הכדור שנזרק הוא ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי (את החקירה התחיל בתפקידו כראש יאחב"ל). אין זה שיתוף הפעולה הראשון בין השניים.

השאלה המדאיגה התלויה ועומדת בנושא היא: מתי תתפקח המערכת המשפטית, ומתי תחדל משיתוף פעולה מסוכן זה.