לקוח תובע בנק בטענה להעלמות כספים מחשבונו

( 07-09-15) חיים בורוכוב לקוח של בנק הפועלים טוען כי כספי דולרים שלו הועברו לחשבון אחר וכי הוא חושד שהכספים נגנבו מחשבונו כנראה על ידי אחד מפקידי הבנק אשר ידע כי הוא עומד להגר לאיטליה ולא לשוב עוד לישראל ובידיעה שאין לו אף קרוב משפחה.

בורוכוב אשר שהה בישראל עד לתחילת חודש מאי 1994 המועד בו היגר לאטליה טוען בתביעה שהגיש כנגד הבנק כי ניהל חשבון בנק בסניף הדר יוסף של בנק הפועלים וכי ביקש במהלך חודש אפריל 1994 מהבנק להעביר את שני הפיקדונות הנמצאים בחשבונו: 2375 מארקים גרמניים ו-24,700 דולר אל חשבון בבנק דיסקונט תוך שהוא מעדכן את פקידי הבנק בכך שהוא מהגר מישראל לאיטליה.

לדברי בורוכוב בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בתל אביב פקידת הבנק הודיעה לו כי המארקים והדולרים סגורים בפיקדונות שייפתחו במהלך חודש יולי ולכן בהיעדר דחיפות כדאי לו להמתין מספר ימים לשם ביצוע הפעולה של העברות הכספים כדי שלא להפסיד את התשואה. בורוכוב מציין כי הורה לפקידת הבנק לבצע את העברות הכספים במועד בו ישתחררו הכספים שבפיקדונותיו, טס לאיטליה, ועד היום לא שב לישראל אף לא לביקור, וכי מאז שהיגר לאיטליה בחודש מאי 1994 ואילך ידע כי פקידת הבנק ביצעה עבורו את העברת הדולרים והמרקים לפי בקשתו לחשבון בבנק דיסקונט.

לטענת בורוכוב מאז שנת 1994 הוא לא קיבל כלל דואר מבנק הפועלים מאחר ולא היה בישראל אפילו לא לביקור, ובתחילת שנת 2010 נודע לו כי פיקדון הדולרים לא הגיע אל יעדו וכי הדולרים לא נמצאים בחשבון בבנק דיסקונט, וזאת אף שהבנק הראה למיופה הכוח שלו את האסמכתא המצביעה על כך שבמהלך חודש יולי 1994 בוצעו שתי העברות של הדולרים והמארקים.

לדברי התובע והוא ביקש מבנק הפועלים באמצעות מיופה כוחו אסמכתא שתוכיח לאן הועברו כספי הדולרים, ואולם נענה כי "בחלוף תקופת ההתיישנות אין בידנו כיום לברר את בקשתך". התובע מציין כי תשובה זו של הבנק אינה מקובלת עליו מאחר ומחובתו של בנק היא לשמור על כספי הלקוחות, וכאשר יש אסמכתא המוכיחה כי במועד מסוים הוא היה ביתרת זכות של 24,700 דולרים בחשבונו בבנק הפועלים, חובה על הבנק לשמור את הכספים שלו עד אין קץ ולא רק למשך 7 שנים. התובע מציין כי חשבונו בבנק הפועלים נסגר משום מה למרות שלא ביקש לסגור אותו.

בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד עמוס ברכה נאמר כי מהתנהלות הבנק עולה בבירור כי ככל הנראה הועברו כספי הדולרים של התובע לחשבון אחר והתובע חושד שכספי הדולרים נגנבו מחשבונו כנראה על ידי אחד מפקידי הבנק אשר ידע כי הוא עומד הגר לאיטליה ולא לשוב עוד לישראל, וכי אין לו אף קרוב משפחה.
לדברי התובע השנה הרלבנטית 1994 איננה שנה בה המערכת הבנקאית לא הייתה ממחשבת, וכי בדיוק כפי ששני בנקים מסחריים מתחרים (לאומי ודיסקונט) ידעו להגיד לו מה אירע בגורל כספו ולהציג בפניו אסמכתאות, כך יכול גם בנק הפועלים לעשות וכך הוא חייב לעשות.

התובע מדגיש כי הוא תובע מבנק הפועלים לשלם לו את 24,700 הדולרים ( 97,000 שקלים) אותם סבר כי הפקיד בידיו הנאמנות, וכי הוא אינו תובע את התשואה על כספו.