עתירה לבג"צ, הפעם נגד אי-הסרת חסינותו של ח"כ גורלובסקי

התנועה לאיכות השלטון בישראל עתרה היום (ה', 25.12.03) לבג"צ נגד החלטת ועדת הכנסת, שלא להסיר את חסינותו של חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי (ליכוד), למרות בקשת היועץ המשפטי לממשלה להסירה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא וברק כלב, מבקשת התנועה מבית המשפט להוציא צווים על-תנאי, שיורו לוועדת הכנסת לנמק מדוע לא תבטל את ההחלטה מיום ב' השבוע, שלא להסיר את חסינותו של חבר הכנסת גורלובסקי, לאחר שהיועץ המשפטי ביקש זאת בכדי שיוכל להגיש כתב אישום נגדו, באשמת זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ומירמה והפרת אמונים.

התנועה מציינת בעתירה, כי ח"כ גורלובסקי עצמו הודה בביצוע העבירה, אם כי טען שעשה כן בתום-לב. כזכור, ביום ג' השבוע, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה זהה נגד החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ חזן, בנסיבות דומות, למעט העובדה שחזן כופר במיוחס לו, ולמרות זאת ויתר על חסינותו.

התנועה טוענת, כי החלטת הוועדה משוללת סמכות, נובעת משיקולים זרים ונגועה בחוסר סבירות קיצוני ובכך פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור בכנסת והופכת את בית המחוקקים ל"עיר מקלט" לחשודים. עוד נטען, כי סמכות הוועדה להחליט על הסרת חסינות חבר כנסת, הוענקה לה בכדי למנוע מקרים של רדיפה פוליטית ובלתי עניינית של חברי כנסת בידי הרשות המבצעת והרשויות לאכיפת החוק, ולא כדי לפטור חבר כנסת ללא צידוק לאחריותו הפלילית, בשל אחריותו למעשים פליליים.

ההחלטה, טוענת התנועה, פוגעת בעיקרון השוויון בפני החוק בהעמידה את חברי הכנסת במעמד של מורמים מעם, מחוק וכמי שאינם כפופים לדין הפלילי. כן מבקשת התנועה, כי יוצא צו על-תנאי, המורה ליועץ המשפטי לממשלה לנמק, מדוע לא יפעל להסרת חסינותו של גורלובסקי, לאור כך שהחלטת הוועדה הינה החלטה בטלה וכל זאת בשל הצורך לברר את שאלת אחריותו הפלילית של גורלובסקי, בשל הצורך לשמור על עיקרון השוויון בפני החוק, לשמור על מעמדה של הכנסת כבית הנבחרים ועל אמון הציבור בה, וכן בשל העובדה כי החסינות שהוענקה לחברי הכנסת לא הוענקה כדי לפטור אותם בלא צידוק מכפיפותם לדין הפלילי ככל האדם.

לטענת התנועה, במקרה זה אין כל בסיס להעלאת טענות כנגד טוהר השיקולים שהינחו את היועץ המשפטי לממשלה לבקש את הסרת החסינות. בתנועה אומרים, כי לא הובא כל בסיס לטענה בדבר רדיפה פוליטית מצד היועץ ולא התקיים דיון בשאלה האם נתקיימו הנסיבות המבססות במקרה זה טענת "רדיפה" של רשויות החוק כנגד חבר הכנסת גורלובסקי, רדיפה אשר כמגן נגדה הוענקה החסינות הדיונית מפני העמדה לדין פלילי.

החלטת הכנסת לאפשר לחבר כנסת להלך בקירבה, כאשר עננה קודרת של חשדות מרחפת מעל ראשו, מטילה צל כבד על בית המחוקקים עצמו הממשיך ומונע פיזורה של עננה זו, פעם אחר פעם. הפגמים הקשים אשר נפלו בהחלטה מביעים לכך שהכנסת משמשת בשלב זה - וכל עוד לא נתבררו החשדות התלויים כנגד ח"כ גורלובסקי, כמעין "עיר מקלט", תוצאה בלתי נסבלת עבור כל המכיר בחשיבות בית המחוקקים במארג השלטון הדמוקרטי.

טיוטת כתב האישום נגד גורלובסקי

בטיוטת כתב האישום נגד גורלובסקי, עליה חתום הפרקליט היוצא של מחוז ירושלים, עו"ד משה לדור, נטען כי לאחר שיו"ר הכנסת הורה לחברי הכנסת להצביע, הפעיל גורלובסקי את הלחיצים שבמקום מושבו והצביע "נגד"; הצבעתו נקלטה. ואולם, משהבחין, לאחר הצבעתו שלו, כי חברת הכנסת ענבל גבריאלי, שמקומה לשמאלו, נעדרת מאולם המליאה, החליט להצביע גם במקומה.

"גורלובסקי רכן לעבר הלחיצים שבמקום מושבה של חברת הכנסת גבריאלי והפעיל אותם בהצבעה 'נגד'; גם הצבעה זו נקלטה. הצבעה מס' 10 האמורה הוכרעה ברוב של 55 מתנגדים כנגד 43 תומכים".

"בהצביעו פעמיים 'נגד', גרם גורלובסקי במירמה לכך שלמתנגדי ההצעה יתווסף קול שלא כדין, תוך יצירת מצג שווא כאילו קול זה הושג בהצבעתה של חברת הכנסת גבריאלי".

ח"כ גורלובסקי הסביר את מעשיו באווירה שהיתה במליאת הכנסת בשעת הצבעות אלה ובעייפות הרבה שחש לאחר שעות כה רבות של דיונים והצבעות. הוא הסביר שהדבר נעשה בתום-לב וטען שפירש את דבריו של ח"כ ארדן, שאמר לו שהוא "יוצא לרגע", כקריאה לביצוע "הפעולה הטכנית של להצביע".