בג"ץ דחה (יום ב', 7.9.15) שתי עתירות נגד מינויה של ד"ר חדוה בר למפקחת על הבנקים, לאחר שהשופטים הבהירו שאין בכוונתם להתערב בהחלטה.
העותרים טענו, כי בר מצויה בניגוד עניינים משום שהייתה עד כה בעלת תפקיד בכיר בבנק לאומי, וכי המכרז היה תפור וחובתו של בנק ישראל הייתה לבחור מועמד מבין עובדיו. השופט סלים ג'ובראן אמר בפתח הדיון, כי נחתם הסדר ניגוד עניינים עם בר והוקמה ועדת איתור שעשתה עבודה יסודית. על בר אמר ג'ובראן: "קשה למצוא תנאים טובים יותר מאלה שהציגה. יש לה כישורים ראויים ביותר. מה גם שכבר נכנסה לתפקיד ועשתה חפיפה".
לדברי ג'ובראן, לבנק ישראל בכלל ולוועדת האיתור בפרט ישנה חזקת תקינות, ולא ניתן לטעון ללא הוכחה שעבודתה של הוועדה הייתה פגומה ופיקטיבית. בנוגע לניגוד העניינים של בר, אמר ג'ובראן: "הנגידה [קרנית פלוג] קיבלה את ההמלצות. יש גבול ליכולת ההתערבות של בג"ץ". השופט אורי שהם הוסיף, כי הוועדה חשבה אחרת מהעותרים לגבי מועמדים ראויים לתפקיד - וזו זכותה.
השופט ניל הנדל אמר לעותרים: "יש לפחות שני קשיים. אחד: שאתה מצפה שאנחנו נקבע שמועמדת כזו לא יכולה להיות מועמדת. זה בעייתי, כי זה לא לפי החוק. הדבר השני: יש השלכות רוחב. אם מישהו בא מהפרקליטות, לדוגמה, נגיד לו שלא יכול להיות שופט כי אתה רגיל להרשיע? או למשל יועץ משפטי לממשלה? או בתחום הבריאות למשל? אם מישהו בא מעולם מסוים, הוא לא יכול להתמודד על תפקידים בכירים באותו עולם? זה לא אפשרי. אם יש מישהו שהוא לא כל כך בכיר - הוא יכול; אבל מי שהוכיח עצמו ויש לו ניסיון - לא? זה לא סביר ולא הוגן". את העותרים ייצגו עוה"ד שי פיאדה ותומר ברם, ואת המדינה - עו"ד יובל רויטמן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה