ראוי להשתמש בכלי של הטלת הוצאות כאשר הצדדים מעכבים שלא לצורך את בירור המשפט על-ידי הצגת שאלות ודרישת מסמכים. כך אומר (יום א', 23.8.15) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.
עמית דחה בקשה לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לשאלון בן מאות שאלות, שהגישו חברות ברוש הקמת פרויקטים וברנד תעשיות לחברת ת.ק.ש אלפיים במסגרת סכסוך ביניהן. המחוזי התייחס בצורה פרטנית למאות השאלות שנכללו בו, כולל אחת שעניינה הגיע עד בית המשפט העליון.
עמית אומר: "שאלון מעין זה ודרישה כה מקיפה לגילוי מסמכים דורשים מהצד שכנגד משאבים ניכרים ומחייבים את בית המשפט
להקדיש משאבי שיפוט על-מנת ליישב את המחלוקות בין הצדדים בנושאים אלה. על בית המשפט לעמוד על המשמר, כדי שההליכים המקדמיים לא יסיגו את גבולו של ההליך העיקרי ולא יעכבו עד בלי די את בירור המשפט".
עמית מצטט את פרופ' יששכר רוזן-צבי, האומר בארה"ב מגיעה עלות הליך גילוי המסמכים עד כדי 25% מעלות ההליך כולו, והמציין ש"קשה למצוא פתרונות אפקטיביים שיהפכו את גילוי המסמכים לזול יותר או ימנעו שימוש לרעה בו". עם זאת, לעמית יש פתרון:
"לטעמי ניתן להציע מספר פתרונות, שאחד מהם הוא השימוש בהוצאות משפט. אם וככל שלא עולה בידי הצדדים להגיע להסכמה בהליכי הגילוי המוקדמים ביניהם, עליהם לקחת בחשבון כי אם וכאשר בית המשפט יפסוק לזכותו של מי מהצדדים לגבי שאלה זו
או אחרת בשאלון, או לגבי מסמך זה או אחר בבקשה לגילוי מסמכים, הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בהוצאות משפט".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה