רשת גיור חלופית תגייר קטינים

רפורמת הגיור נקברה אמנם, אולם עושה רושם כי לא זה מה שירתיע רבנים מלנסות לעקוף את הרבנות הראשית לישראל. רבנים בכירים בציונות הדתית יקימו רשת בתי דין עצמאיים לגיור קטינים. היא תיקרא בשם "גיור כהלכה. בראשה יעמוד הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

ההכרזה על כך נמסרה בכינוס בית הדין הראשון, בראשות הרב רבינוביץ', שהתכנס כדי לגייר קטינים, דור שני לעולים ממדינות חבר העמים. לצד רבינוביץ' יכהנו בין היתר גם הרבנים יעקב מדן (ראש ישיבת הר עציון), ראם הכהן (ראש ישיבת עתניאל), שלמה ריסקין (רב היישוב אפרת ויו"ר "אור תורה סטון"), דוד סתיו (רב היישוב שהם, יו"ר רבני צוהר ויו"ר עמית ב"אור תורה סטון").

מאחורי הקמת הרשת עומדים הארגונים: מכון עתים, מכון טריגובוף, בית מורשה, והיא נתמכת על-ידי הסוכנות היהודית - שתשלח רבנים לחו"ל לשבת כבית דין לגיור מטעם הארגון החדש.

בהודעת היסוד נאמר כי בתי הדין החדשים יעמדו על קיום דרישות ההלכה בגיור באופן מלא לצד ליווי המתגיירים לאחר הגיור וכי מדובר במהלך שנועד לתת מענה לאלפי אנשים שמעמדם האישי אינו יכול להיות מוסדר במצב העניינים הקיים. הרבנים וראשי הארגונים קראו לראשון לציון, הרב יצחק יוסף, לשתף פעולה עם המיזם החדש.

"קיבוץ הגלויות ובכללו העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר מעמידים בפני מדינת ישראל אתגרים משמעותיים הדורשים התמודדות אחראית ואמיצה של מנהיגי העם, הן במישור ההלכתי-רבני והן במישור הלאומי. אחריותנו המוסרית היא לדאוג לקליטתם של העולים ולהשתלבותם המלאה, למענם ולמען המשכיותו של העם היהודי", לשון ההודעה.

ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, תוקף את בתי הדין החדשים לגיור ואמר כי הוא מתנגד להם בכל תוקף. "זה הרס התורה בארץ. היום יש גיור אלטרנטיבי לפי ההלכה, מחר זה יהיה גיור רפורמי".

מארגון ליב"ה נמסר: "חומת המגן של העם היהודי נפרצה. הציונות הדתית משחר ימיה התאמצה בכל עז לשמור על הרבנות הראשית כסמכות מרכזית בכל העניינים הנוגעים לקיום הדת בישראל על-פי חזונו של מרן הרב קוק זצ"ל. זהו חזון בעל ערך מהותי ואמוני מצד עצמו, אך לא פחות מכך - גם מבחינה מעשית קשה להפליג בחשיבותו הקריטית לשמירה על הצביון היהודי של מדינת ישראל. הכרזה זו מהווה פגיעה חמורה בחזון הרבנות הראשית לישראל הרבה יותר מכל ביקורת שאפשר למצוא על תפקוד הרבנות, וחמור מכך, פותחת פתח מסוכן ביותר לפריצת הגבולות ההלכתיים לגמרי לכל דורש. אנו קוראים לכל מי שצביונה היהודי של מדינתנו חשוב לו, להתנער מהצעד ההרסני הזה ולגנותו בכל תוקף".

חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) בירכה על היוזמה: ״מהלך ציבורי כזה אינו פשוט ומעיד על מנהיגות ואומץ לב. יצירת אלטרנטיבה לרבנות, כפי שנעשה בכשרות, היא המהלך הנכון עבור צביונה היהודי של מדינת ישראל״.

פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אמר כי מדובר בצו השעה. "בניגוד לנושא הנישואין והגירושין, החוק מעולם לא הסדיר את נושא הגיור בחקיקה ראשית ובוודאי שלא הסמיך את הרבנות הראשית או את בתי הגדין הרבניים לעסוק בגיור. להפך: לפי עקרון החוקיות, העובדה שהושא הגיור אינו מוזכר - ולו ברמז - בחוק הרבנות הראשית לישראל או בחוק שיפוט בתי דין רבניים מלמד שלא הייתה כל כוונה למסור נושא זה לסמכותם, וקל וחומר שלא הייתה כוונה למסור להם סמכות זו באופן ייחודי. הממשלה עושה מזה שנים שימוש ב'סמכותה השיורית' כדי להצדיק את ניסיונה לקנות בלעדיות על נושא הגיור, אך ספק רב אם עמדתה זו עומדת במבחני החוקתיות. בכל מקרה, סוגיית 'הגיורים הפרטיים' עומדת בימים אלה להכרעת בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים (בתיק שבו ייצגתי אחד הצדדים), וימים יגידו האם יינתן הכשר בדיעבד לעיסוק הממשלה בגיור. יש לזכור שמבחינה הלכתית הליך הגיור של קטינים קל בהרבה מזה של בגירים, והקשיים הרבים שמוערמים עליהם מצד המדינה מנוגדים לא רק לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל אלא גם לערכיה היהודיים".