לנאשם אין זכות לבחור את התביעה שתנהל את ההליכים נגדו

המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה הגישה ערעור על החלטה בעלת השלכות רוחב של בית משפט השלום בכפר סבא בה נקבע כי המדינה אינה רשאית לאכוף את החוק במקרים מן הסוג הנאכף גם על ידי ועדות מקומיות. לדברי המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין המדובר בערעור חשוב ומשמעותי להמשך ביצוע אכיפת החוק על ידי רשויות המדינה.

שופט השלום בכפר סבא עמית פרייז החליט על ביטול כתב האישום שהוגש באשמה של שימוש בקרקע חקלאית מוכרזת ללא היתר ובניגוד לתכנית במושב בני ציון וזאת בנימוק של "פגם בכתב האישום". לדברי השופט נקיטת הליכים על ידי המדינה מהווה סטייה מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה באשר למיהותו של התובע בעבירות תכנון ובניה במרחבי תכנון מקומי, דבר המהווה פגם בכתב האישום ומצדיק את ביטולו.

השופט ציין כי במקרה הנדון ניתן היה להגיש את כתב האישום באמצעות התובע המוסמך של הועדה המקומית לתכנון ולבנייה חוף השרון, ולא היו כל נסיבות מיוחדות אחרות להגשת כתב האישום בידי תובעת מטעם המדינה. לדברי השופט נסיבות העבירה במקרה הנדון של פעילות מסחרית בקרקע חקלאית אינן מייחדות את כתב האישום האמור מכתבי אישום המוגשים פעמים רבות על ידי הועדה המקומית, וכי למרות שהחקירה לא בוצעה על ידי הוועדה המקומית היה על המדינה עם סיום החקירה להעביר את התיק לשם נקיטת הליכים אל הוועדה המקומית.

בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד נאמר כי על החלטה זו העלולה לרוקן מתוכן את סמכותה המקבילה של המדינה בניהול הליכים פליליים בגין עבירות על דיני התכנון והבנייה עומד ערעור זה. המדינה מציינת בפתח ערעורה כי מאז מתן החלטת שופט השלום בכ"ס לפני למעלה מחודש מיהרו נאשמים בתיקים אחרים להעלות טענות דומות כנגד סמכות המדינה ולפיהן יש לבטל את כתבי האישום בעניינם מאחר והוגשו על ידי המדינה.

לטענת המדינה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה שנערכה לשם הסדרת דרך הפעלת סמכות האכיפה המקבילה שלה, לא נקבע תנאי לפיו יש להעניק לוועדה המקומית הזדמנות לאכוף את החוק קודם להפעלת סמכות המדינה לעשות כן. לדברי המדינה אכיפת דיני התכנון והבנייה במרחב תכנון מקומי יכולה להיעשות גם על ידה מכוח סמכויות האכיפה הכלליות המוקנות לה לפי חוק סדר הדין הפלילי, וכי סמכות אכיפה זו שלה מקבילה לסמכותה של הוועדה המקומית.

המדינה מציינת כי עניינה השל הנחיית היועץ המשפטי לממשלה היא התווית קוים מנחים כלליים להפעלת שיקול הדעת בהחלטה על הפעלת סמכות האכיפה של המדינה במרחב התכנון המקומי וקביעת מנגנון התיאום בין מערך התביעה של המדינה לבין זה של הוועדה המקומית, ואין בה רשימה סגורה של מקרים בהם ורק בהם תפעיל המדינה את סמכותה, ואין לקרוא אותה ככזאת היכולה להוות מקור לביטול כתב אישום.

לטענת המדינה נקיטת ההלכים בתיק הנדון אינה מהווה סטייה מהנחיית היועץ וכי כתב האישום הוגש על ידי מאשימה מוסמכת, ומכאן שלא נפל פגם בכתב האישום בוודאי לא כזה המצדיק את ביטולו. בערעור נאמר כי לא נכון שבית המשפט ישים עצמו בנעלי הרשות המנהלית ויחליף את שיקול דעתה, ולא נכון שבית המשפט יתערב מקום בו החלטת הרשות הינה במתחם הסבירות.

המדינה טוענת כי החלטת שופט השלום לבטל את כתב האישום על מנת שזה יוגש על ידי תובע הועדה המקומית מהווה התערבות מרחיקה לכת של בית המשפט בשיקול דעתה של המדינה לגבי ניהול מערך האכיפה. בנוסף טוענת המדינה כי לנאשם אין את הזכות לבחור לו את התובע אשר ינהל את ההליכים כנגדו.