מחקר: הדיור - לא יותר ממקור הכנסה

המחאה החברתית הציבה את הדיור ומחירו בראש סדר היום הציבורי. במערכת הבחירות האחרונה בא הדבר לידי ביטוי בהבטחותיהם של שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, ושל זה החדש, משה כחלון. הן במחאה והן בבחירות עמדה במרכז השאלה, מה יכולה לעשות המדינה כדי להוריד את מחירי הדיור ולהגדיל את הנגישות לדיור לכלל האוכלוסייה ולמעמד הביניים בפרט, אום מחקר חדש שפרסם (יום ג', 4.8.15) מכון אדווה מלמד כי המדינה אינה משקיעה בדיור, אלא רואה בו מקור הכנסה.

"ציפיות הציבור מהמדינה מבוססות על זיכרונות עבר רחוק, כאשר הממשלה לא היססה להכניס ידה לקופתה ולפעול ישירות בשוק באמצעות תכנון, פיתוח, בינוי וסיוע", נכתב בדוח. "הממשלה סיפקה אז אופציה ציבורית לדיור. כל זה השתנה: כיום הממשלה מוציאה על דיור פחות ממה שהיא מקבלת ממנו. הבטחותיה לשינוי מבוססות על ציפיות משחקנים אחרים - יזמים, משכירים, בעלי קרקע ועוד".

עדות למעבר של תחום הדיור מטור ההוצאה לטור ההכנסה התקציבית מצויה בעובדה שבין השנים 2000 ל-2014 קטן תקציב משרד הבינוי במונחים ריאליים מ-9.9 מיליארד ש"ח ל-3.13 מיליארד שקל (ומימון המשכנתאות מ-3.88 מיליארד שקל ב-2000 ל-200 מיליון שקל ב-2013). זאת בעוד שהכנסות המדינה ממסי נדל"ן - מס רכוש, מס רכישה, מס שבח ומס מכירה - גדלו מ-5.08 מיליארד שקל ל-7.8 מיליארד שקל (כל הנתונים במונחים ריאליים).

לפי ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, "הצעת התקציב לשנים 2016-2015 אינה טומנת בחובה שינוי של ממש. סדרה של 'שינויים מבניים' אין בה כדי להסתיר את העובדה שהממשלה ממשיכה לראות את עצמה כרגולטור בלבד לתחום הדיור ואינה מוכנה להכניס יד לקופתה על-מנת להציע לתושבי ישראל אופציה ציבורית משמעותית. אופציה שכזאת צריכה לכלול, בין השאר, הגדלה של היקף הדיור הציבורי, מימון פרויקטים של בנייה תקציבית, הגדלת תקציבי הסיוע בשכר דירה ומתן מענקים לרכישה."