מישהו בהנהלת בתי המשפט חושב, ככל הנראה, שהבנקים במדינת ישראל אינם מרוויחים מספיק, וכי על הנהלת בתי המשפט לגלות רוחב לב כלפיהם. על חשבון הציבור, כמובן.
אחד הכלים היעילים המאפשרים לזוכים לגבות את חובם באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, הוא הטלת עיקול על חשבונות החייב - "עיקול צד ג'". חייב שעל חשבונו הוטל עיקול, לא יכול לקבל אשראי, למשוך המחאות, לפתוח חשבון ועוד.
עד תחילת 2003, לא נגבו אגרות מהזוכים בשל הטלת עיקול צד ג'. הזוכים היו יכולים להגיש בקשות לעיקולי צד ג' אצל גורמים רבים (בנקים, קופות גמל, חברות ביטוח), ולהגיע לחשבונות החייבים בהם מצויים כספים.
הבנקים התלוננו, כי בקשות העיקול בהן הם נאלצים לטפל גורמות להם עלויות רבות. לפיכך החליטו בהנהלת בתי המשפט לחייב את הזוכים בתשלום אגרה עבור עיקולי צד ג': עבור עיקול ש"לא תפס", כלומר שלא נמצאו בו נכסים של החייב בידי הצד השלישי, ישלם הזוכה 2 ש"ח. עבור עיקול ש"תפס", ישלם הזוכה 25 ש"ח. בהוראת מעבר, החלה כיום, נקבע כי בשלב זה תחול על כל בקשה לעיקול אגרה אחידה בסך 9 ש"ח. אגרה זו מועברת לבנקים.
על-פי נתונים שהגישה הנהלת בתי המשפט לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ביחס להתפלגות תשובות הבנקים לעיקולי צד ג', עולה כי האגרה האחידה בסך 9 ש"ח העשירה עד כה את קופתם של הבנקים בסך 124,695,530 ש"ח (!) - והכל, כמובן, על חשבון הזוכים, חלקם אנשים קשיי יום.
יו"ר ועדת הוצל"פ בלשכת עורכי הדין, עו"ד סורין גנות, פנה להנהלת בתי המשפט בבקשה להורות כי בתקופת המעבר (הנמשכת עד יוני 2005) יינתנו עיקולי צד ג' כשירות לציבור וללא תשלום, כפי שהיה בעבר, או לכל היותר בתשלום אחיד של 2 ש"ח. לדברי גנות, "דווקא בתקופה של מיתון במשק, הבנקים מרוויחים שוב על חשבון האזרח הקטן".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה