כוח לעובדים מערער על פסיקה עקרונית-תקדימית ביחסי העבודה

( 26-07-15) כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי הגיש לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על פסיקתו העקרונית-תקדימית של בית הדין האזורי לעבודה בב"ש לפיה משכה של תקופת היציבות הארגונית בה חלה חזקת יציגות והמעסיק אינו רשאי לערער על הודעת היציגות של ארגון העובדים, וזאת במצב בו אין ארגוני עובדים המתחרים ביניהם על היציגות, תעמוד על שנה אחת ושנתיים במקרה של עיכובים הנגרמים על ידי קשיים חיצוניים ליחסי הצדדים.

כוח לעובדים סבורה כי יש להעמיד תקופה זו לכל הפחות על שנתיים עם אפשרות לקיצור התקופה בנסיבות חריגות.
לדברי כוח לעובדים תקופה של שנה בלבד הינה תקופה קצרה מדי אשר אינה מספיקה לקידום מהלך התארגנות הראשונית ומשא ומתן קיבוצי ראשון להסכם קיבוצי. בערעור נאמר כי בתקופה של שנה בלבד אף כי אינה קצרה מאוד עדין יש כדי לייצר פיתוי ותמריץ למעסיק לפעול מאחורי הקלעים לשם הפעלת לחצים על עובדיו למען יבטלו חברתם בארגון העובדים כפי שקרה בתיק הנוכחי בינה לבין חברת צ. ל.פ תעשיות, בידיעה שפעילות כזו תשתלם לו ותאפשר לו בתום השנה לערער על יציגות הארגון ובכך להפסיק את המשא ומתן הקיבוצי.

לדברי כוח לעובדים תקופת יציגות של שנה בלבד עדיין מותיר תמריץ למעסיק להשתהות במכוון במסגרת המשא ומתן ו\או להביא לביטולי חברות בארגון העובדים. בנוסף תקופת יציבות ארגונית של שנה בלבד תפגע קשות בזכות ההתארגנות האפקטיבית ובכל הנוגע להתארגנות במפעל צ.ל.פ תוצאתה המעשית של קביעת בית הדין היא שלעובדים נותרה חצי שנה בלבד בטרם ישתחרר המעסיק מחזקת המניעות ויוכל לערער על יציגות הארגון, וכן קיים סיכון ממשי לכך שלא ניתן יהיה להגיע להסכמות שיאפשרו חתימת הסכם. לדברי כוח לעובדים אם אכן יוכל המעסיק לשוב ולערער על יציגות הארגון בפעם השנייה וזאת טרם התקדמות משמעותית בהסכמות בין הצדדים ישנה סכנה ממשית שההתארגנות תתפרק באופן סופי ובלתי הפיך.

לטענת כוח לעובדים העמדת תוקפה של הודעת היציגות על שנה אחת בלבד יש בה כדי לפגוע יתר על המידה ושלא לצורך בזכות התארגנות. כוח לעובדים סבור כי בעניין עקרוני-תקדימי זה על בית הדין הארצי להתערב ולהעמיד את תוקפה ההלכתי של הודעת יציגות אל מול המעסיק וכתוצאה מכך את משכן של תקפות היציבות הארגונית וחזקת היציגות בנסיבות כאלה, על תקופה ממושכת יותר של שנתיים לכל הפחות, אשר תהיה מחוברת יותר למציאות של התארגנות ראשונית ותגשים נכון יותר את חופש ההתארגנות ותמנע פגיעה בו.

בערעור שהוגש באמצעות עוה"ד איתי סבירסקי ואביגיל שחם נטען עוד כי ההתארגנויות שייפגעו יותר מכל מחזקת היציגות הקצרה מידי הן אלה של עובדים חלשים נעדרי כוח פוליטי שיכולתם הכלכלית לשרוד צעדים ארגוניים נמוכה יחסית, וכי עובדים כאלה יתקשו להפעיל לחץ על המעסיק להתקדם בקצב מהיר במו"מ הן מבחינת יכולתם המוגבלת להשתמש בכלי השביתה והן מבחינת אדישות המעסיק לאפשרות עזיבתם את מקום העבודה.

כך נטען בערעור פוגעת קביעת בית הדין האזורי בזכות האפקטיבית של העובדים הזקוקים לה יותר מכל ומגדילה את הפער בהזדמנות הממשית ליחסי עבודה קיבוציים בין קבוצות עובדים שונות בשוק העבודה. אשר על כן מתבקש בית הדין הארצי לקבל את הערעור ולקבוע כי תוקפה של הודעת יציגות מול המעסיק וכתוצאה מכך גם משך חזקת היציגות ותקופת היציבות הארגונית בנסיבות של היעדר תחרות בין ארגונית יעמדו על שנתיים לכל הפחות.

כזכור קבע בית הדין האזורי בראשות השופטת יעל אנגלברג כי יש לקבוע תקופת יציבות ארגונית של שנה אחת בה חלה חזקת יציגות, המעסיק מנוע מלטעון להיעדר יציגות, וכי לאחר תום תקופה זו המעסיק אינו יכול לקבל בעצמו החלטה על אובדן יציגות והפסקת משא מתן, אלא עליו לפנות לבית הדין לעבודה.