החוצפה של שי ניצן
פרקליט המדינה שי ניצן לא טרח לחתום בעצמו על מכתב ההתקפלות. וסיבותיו עמו. במקומו חתם (ב / ), כפי שניתן לראות, איתי גוהר, מתמחה לעריכת דין בלשכת פרקליט המדינה. בכל הכבוד, זו התנהלות חצופה ומקוממת, במיוחד נוכח זאת שעסקינן בתלונה אישית נגד שי ניצן, ואיש לא אמור "לנקות" אחריו. חתימתו האישית של ניצן מתחייבת, ולו בחתימה אלקטרונית, שכן מדובר בהליך משמעתי נגדו.
פרקליט המדינה שי ניצן נאלץ להתקפל מעמדתו, בתגובתו לתלונה פרטנית שהוגשה נגדו במרס 2015, ולהודיע לנציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, השופטת (בדימ.) הילה גרסטל, כי פנייתו אל מנכ"ל משרד הבריאות, שמטרתה הייתה למנוע כניסת ד"ר מאיה פורמן-רזניק לתפקיד מנהלת המכון הפתולוגי, לא הייתה בחזקת הוראה אלא בקשה. מכתבה ההתקפלות מצ"ב בהמשך.
ניצן התקפל בפועל במכתב תשובה שהגיש לנציבה, וזאת במסגרת חיובו להשיב לתלונתה של ד"ר פורמן-רזניק לנציבות. בתלונה נטען, כי פרקליט המדינה התנכל לה וניסה לטרפד כניסתה לתפקיד מנהלת המכון הפתולוגי - למרות שזכתה בתפקיד במסגרת מכרז רשמי, וזאת כנקמה על חוות דעת מקצועית שנתנה במשפטו של רומן זדורוב (כמומחית חיצונית מטעם הסנגוריה הציבורית) בפרשת רצח הילדה תאיר ראדה - חוות דעת שנגדה את עמדת הפרקליטות.
על-בסיס חוות דעתה של פורמן-רזניק, שתאמה גם את עמדתו של ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל, החליט בית המשפט העליון להשיב את התיק לדיון מחודש בבית המשפט המחוזי. בסופו של דבר נדחתה עמדתה בבית המשפט המחוזי ואף נמתחה עליה ביקורת. ניצן ניצל ביקורת זו בניסיון להכשיל את כניסתה לתפקיד, ופנה אל מנכ"ל משרד הבריאות במכתב בנוסח שהשתמע כמתן הנחיה לשלול כניסתה.
פורמן-רזניק טענה, כי ניצן פעל משיקולים זרים ובלא סמכות. במסגרת מאבקה, היא הטיחה נגד הפרקליטות האשמות קשות, לרבות טענות לבידוי ראיות ושיבוש הליכי חקירה ומשפט בתיקים שונים. פורמן-רזניק הגישה נגדו ונגד הפרקליטות תביעה לבית הדין לעבודה, וזכתה. פורמן-רזניק עמדה, בנוסף, על מיצוי תלונתה שהוגשה לנציבות, עקב מה שכינתה: מסע נקמה שנוהל נגדה כדי לטרפד כניסתה לתפקיד.
"כוונתי - לשקול את העניין"
במכתבו מיום 27.07.15 אל הנציבה כותב ניצן, כי במכתבו מיום 08.05.14 הביא בפני מנכ"ל משרד הבריאות קביעות שנקבעו לגבי ד"ר מאיה פורמן, שנכללו בפסק דין זגורוב ביום 24.02.14, לאחר המועד בו נבחרה במכרז פומבי למשרת מנהל יחידה במרכז לרפואה משפטית, אך בטרם נכנסה לשמש בתפקיד זה. ניצן הוסיף כדלקמן:
נוכח העובדה שדובר לטעמי בקביעות קשות וחריגות בחומרתן, סברתי כי חובתי - כפרקליט המדינה - האחראי להפרקליטים במדינה המעידים לעיתים מזומנות כעדים את מומחי המרכז לרפואה משפטית - להביא קביעות אלו בפני מנכ"ל משרד הבריאות, האחראי לקליטת עובדים במשרד הבריאות.
כך עשיתי שכן סברתי כי יש מקום לכך שטרם כניסתה של ד"ר פורמן לעבודה, ישקול המנכ"ל גם את משמעות הקביעות האמורות בהקשר זה.
בעקבות התכתובת והשיח בינינו, מצאתי לנכון להבהיר שלא הייתה לי כוונה במכתב זה להורות למנכ"ל שאסור לו לאפשר את תחילת העסקתה. כוונתי הייתה אך לבקשו לשקול העניין על-יסוד החומר הנוסף שהעברתי לעיונו, שכן הנושא מסור לסמכותו. אם הובנתי אחרת, אבהיר כי לא זו הייתה כוונתי. בדיעבד, ייתכן שראוי היה לנסח זאת בדרך אחרת.
במכתב מיום 27.07.15 אל ניצן מקבלת הנציבה גרסטל את התקפלותו בפועל של ניצן. כך כתבה בהחלטתה:
לאחר תכתובות ושיח בינינו, קיבלתי היום את מכתבך המצ"ב ובו הבהרת כי לא הייתה לך כוונה להורות למנכ"ל משרד הבריאות שאסור לו לאפשר את תחילת העסקתה, אלא אך ורק לבקשו לשקול העניין על-יסוד החומר שעברת לעיונו, שכן, על-פי האמור במכתבך, הנושא מסור לסמכותו. כן כתבת שאם הובנת אחרת, לא זו הייתה כוונתך, ושבדיעבד ייתכן שראוי היה לנסח זאת בדרך אחרת. עם קבלת מכתבך ולנוכח האמור בסיפה שלו, אני סבורה שהבירור בעניין מוצה.
להתקפלותו של ניצן ולעצם קביעתה של הנציבה נגדו, השלכות רוחב. שכן, מהבירור נכפה על ניצן לדעת את מקומו ו"לגדר" ולהפנים את גבולות תפקידו, קל וחומר לאחר שמסר לבית המשפט הודעה מטעה - שכבר נדחתה - שלפיה הוא מוסמך להנחות את מנכ"ל משרד הבריאות למנוע כניסתה של פורמן-רזניק לתפקיד. יודגש, כי זו התלונה הפרטנית הראשונה שהתבררה במוסד הנציבות בראשו עומדת גרסטל, נגד שי ניצן, תלונה שהוכרעה לחובתו, כסמכות הבכירה ביותר בפרקליטות.
צילום: החתימה: ב/ איתי גוהר
צילום: מכתב ההתקפלות של פרקליט המדינה שי ניתן
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה