אריאל: רפורמות חקלאיות - לא בחוק ההסדרים

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ג', 21.7.15) את בקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות תכנון משק החלב, העוסקות בהעברת מכסות חלב בשנים 2016-2014 כחלק ממתווה לוקר להתייעלות במשק החלב והוזלת מחיר החלב הגולמי. התקנות שאושרו נועדו לאפשר ליצרנים קטנים לפרוש גם לאחר שהתקציב למענקי פרישה במסגרת "מתווה לוקר" להתייעלות במשק החלב יסתיים. תיקון התקנה יאפשר ליצרנים שירצו לפרוש ללא המענק לקבל לפחות תמורה על מכסת החלב שלהם.

בדיון התברר כי תקציב הפרישה, שעמד על 200 מיליון שקלים והיה אמור לשמש את הפורשים במסגרת מתווה לוקר עד לסוף שנת 2016, נגמר כמעט לגמרי ונותרו בו עוד 2,000 שקלים בלבד. מנכ"ל מועצת החלב, מיכל קראוס, הסבירה כי תקציב הפרישה נוצל באופן כמעט מלא, עם פרישה קרובה של 6 יצרנים. לדבריה, נוצר מצב ששני יצרנים נוספים שרוצים לפרוש, וזקוקים לכסף באופן דחוף, לא יכולים לקבל תמורה עבור מכסתם ולכן נדרש התיקון. היו"ר איתן כבל הבהיר כבר בפתח הדיון כי אומנם מדובר בתיקון שעל פניו נראה טכני, אך בסופו של דבר יש תהליך שבו המשק המשפחתי הולך ונעלם. הוא הודיע כי בכוונתו לקיים בקרוב דיון בשאלת היחס למשק המשפחתי בכל ענפי החקלאות, אליו יוזמן גם שר החקלאות, חברי השדולה החקלאית בכנסת והחקלאים עצמם. בדיון טענו הרפתנים כי אישור התיקון לתקנות מהווה למעשה את סיום מתווה לוקר, לאחר שהתקציב למענקי הפרישה נגמר ויצרנים קטנים ובינוניים יתקשו לגדול.

שר החקלאות, אורי אריאל, שהשתתף בדיון אמר כי הוא מצטרף ליוזמה של כבל באשר לדיון על המשק המשפחתי. השר אריאל התייחס לתקציב המשרד ל-2016-2015 ואמר: "ניסינו להגיע עם האוצר להסכמות. התאכזבתי מאוד שהביאו את 5 הרפורמות בתוך חוק ההסדרים בלי שום תיאום אתנו". לנוכח הדברים, ביקש השר להבהיר כי אם תהייה רפורמה אחת במצב שנוצר זה יהיה הרבה - "לא תהיינה רפורמות אם לא נגיע להסכמה. אחת הרפורמות נוגעת לחלב צאן עיזים - וזה מסוג העיזים שמכניסים בחוק ההסדרים", אמר. הוא אף מתח ביקורת על הממונה על התקציבים באוצר, ואמר כי קיבל ממנו בקשה לקצץ 3% מתקציב המשרד עוד לפני שהתקיים דיון על כך בממשלה ועוד לפני החלטת ממשלה.

ח"כ דני עטר (המחנה הציוני) אמר כי "נוצרה סיטואציה מוזרה שהשר יותר בצד שלנו מאשר בצד של הממשלה וצריך לברך אותו על כך". הוא בירך גם על רצונו של השר לבצע רפורמות בהידברות ולא באמצעות חוק ההסדרים. באשר למצב המשק המשפחתי אמר עטר כי "אם הייתה פרנסה בחקלאות הדור הצעיר היה חוזר. מתחת לרפורמות מסתתרת תפיסת עולם, אם עושים משהו 20 שנה והתוצאה ב-100% מהרפורמות היא אותה תוצאה של פגיעה במשק המשפחתי אז יש מגמה וזה לא מקרי. הפקידים מתחלפים את השיטה לא". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי "יש משרד אוצר חזק ועוין ושרי חקלאות חלשים לאורך שנים, ובעיקר חקלאים מפוצלים שלא יודעים להיאבק". הוא קרא "לא להסתפק בהוצאת עיזים מחוק ההסדרים, אלא לבצע שינוי דרמטי בתקציב 2015-2016, שיהיה נקודת מפנה ולא התקדמות לתהום".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי כל הרפורמות שהאוצר מציע בחוק ההסדרים יביאו לפגיעה במשקים הקטנים. "האוצר רואה יתרון לגודל ומבחינתו אין בעיה לייצר חלב ב-10 רפתות גדולות, אבל זה מנוגד לתפיסה ההתיישבותית", אמר. ח"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר כי החקלאים צריכים להיות מאוחדים ולהפסיק להאשים אותם ביוקר המחיה. לדבריו, החקלאים הם רק היצרנים של החלב או הדבש למשל, והם אינם אחראים על מחיר ליטר חלב בסופר או קילו דבש ויש מישהו אחר שגוזר עליהם את הקופון. "החקלאות היא עדיין בגבולות ושומרת על הקרקע. אין ולו חקלאי אחד שלוקח את הקרקע על הגב ועובר אתה ממקום למקום, מישהו במדינה שכח ואת זה צריך להזכיר", אמר ח"כ ילין. ח"כ עטר הוסיף וציין כי בבקעה, ברצועת גבול צרה, מתגוררים 4,800 חקלאים שמחזיקים את קו הגבול ומגנים על המדינה כמילואימניקים 365 ימים בשנה. ח"כ עפר שלח (יש עתיד) הוסיף כי השאלה היא לא מה החקלאות צריכה כדי לשרוד, אלא מה ישראל צריכה לעשות כדי שהחקלאות תשגשג ותפרוץ.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי השנים חלפו אבל הבעיות נשארו אותן בעיות. הוא אף מתח ביקורת על הדרך שבה הרפתנים מנהלים את המאבק. "המשק המשפחתי הולך ונעלם - וזה קרב שאי-אפשר לנהל לבד. צריך לגייס לא רק את הרפתנים ללובי שיצליח להניע פעולות", אמר. הוא הוסיף כי באוצר יש תפישה שמפרקת את החקלאים שלב אחרי שלב - ושב והודיע כי בכוונתו לקיים בשבועות הקרובים דיון בנושא מצבו של המשק המשפחתי.

השדולה החקלאית בכינוס חרום

היום נערך כינוס החרום של השדולה החקלאית בכנסת בראשות חברי הכנסת איתן ברושי, דני עטר, חיים ילין עמר בר-לב ויצחק וקנין. הכנס היה במעמד שר החקלאות אורי אריאל וראש האופוזיציה יצחק הרצוג. הכנס נערך לאור הפגיעה המתמשכת בענף החקלאות ולקראת הנחת תקציב המדינה. השתתפו בו ראשי רשויות, ראשי המגזר החקלאי ומעל 200 חקלאים מכל ענפי החקלאות השונים.

אריאל: ״החקלאות היא קודם כל היא ערך שעליה התבססה הקמת המדינה. מי שהוביל את הערך הזה הם החקלאים והתפקיד שלי הוא לעזור להם. אנחנו לא צריכים לדבר במושגים של הישרדות. אנחנו צריכים, יכולים וחייבים להתפתח, לגדול לצמוח ולייצר יותר כדי לאפשר לחקלאים להתפתח. אנחנו הצענו רפורמות שכל החקלאים יכולים לברך עליהן. לצערי, האוצר הגישו רפורמות משלהם בלי לתאם. אני אומר לכם כאן - לא יעברו רפורמות בתקציב בלי תיאום אתנו ועם החקלאים.

השר אריאל התייחס גם למיסוי על החקלאים בנושאי העובדים הזרים: ״המיסוי על עובדים זרים הוא גזל ואנחנו נוריד את זה. מדובר החלטה היסטורית שגויה. אבן שזרק טיפש אחד גם אלף חכמים לא יכולים להוציא אותה, אבל אנחנו נוציא״

ח"כ איתן ברושי: "ענף החקלאות נמצא במשבר חמור בשנים האחרונות ועלינו לעשות הכל כדי לשנות זאת. אנו צריכים לצאת למאבק חסר פשרות לקראת הנחת תקציב המדינה. צריך לערוך שינוי מגמה ולהכניס יעדים נוספים בחוק ההסדרים שיענו על צרכי החקלאים מהמגזרים השונים. החקלאות חייבת לקבל מעמד של זהה לחינוך ולביטחון. השטחים החקלאים משרטטים את גבולות המדינה במידה רבה. אין ציונות ללא חקלאות והתיישבות".

ח"כ יצחק וקנין: "אין ענף שלא נמצא בסכנה קיומית כמו ענף החקלאות. האשמה היא עלינו ועל שרי החקלאות לדורותיהם. משקים חקלאיים שלמים נסגרים, חקלאות זו מסירות נפש. אלו לא סיסמאות. יש לקבוע מחירים ברורים לכל ענפי החקלאות. לקראת הנחת תקציב המדינה על כל המגזר החקלאי להתאחד כמקשה אחת למען קבלת תקציב הוגן לחקלאות".

ח"כ עמר בר-לב: "הרפורמות המסתמנות בתקציב מסוכנות והן תחסלנה ענפי חקלאות שלמים ובכך קוראות תגר על הערכים הציוניים הבסיסיים שהם ההצדקה לקיומנו במדינה. ראשי השדולה החקלאית, ראשי ארגוני החקלאים, ראשי המועצות האזוריות והחקלאים עצמם החליטו לפעול במשותף למען השבת אותם ערכים ציוניים והחקלאות למקום הראוי בסדר העדיפויות הלאומי".

ח"כ חיים ילין: "במשך שנים מדברים על הקשר בין ציונות לחקלאות, בפועל לא קרה דבר - בלי חקלאות אין מדינה. היום השדולה החקלאית בכנסת מחזירה לא רק את השיח החקלאי, אלא גם את העשייה. אסור לנו לאבד את ערך הערבות ההדדית. רק כגוף אחד חזק ומאוחד ויחד עם שר שנלחם, נוכל להביא עוד תקציבים ולמנוע רפורמות בלי הסכמה. יש לנו הזדמנות לפעול יחד, להגיע להסכמות ולהחזיר את השיח הערכי, הציוני והחקלאי".

ח"כ דניאל עטר: "סיימנו כנס חרום של השדולה החקלאית יחד עם ראשי מועצות האזוריות וראשי תנועות ההתיישבות העובדת, והחקלאים. בעוד שבאוצר מעדיפים יבוא של תוצרת חקלאית בטענה כי כך יירד המחיר לצרכן, הנזק שייגרם יפגע במשפחות רבות ויגרום לכולנו לשלם מחירים כבדים בהרבה. החקלאות היא ערך עליון בישראל. עלינו להיות מלוכדים ונחושים, כחזית אחת, ולעבור מדיבורים למעשים. המציאות תשתנה כשנחליט לשנות אותה. קיבלנו במשותף את ההחלטה להשיב את החקלאות והתתיישבות העובדת וערכיה הציוניים למקום בו הם צריכים להיות בסדר העדיפויות הלאומי, לא נסכים לגזירות שיחסלו משקים משפחתיים רבים בכל הארץ".

מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "החקלאות בישראל איננה רק כלכלה היא קודם כל התיישבות שהיא אינטרס לאומי. אנו לא יכולים ולא צריכים לשלם על התפלת המים וזה לא התפקיד שלנו, אנו לא יכולים לממן את רשות המיסים. הפכנו לשק חבטות. משיתים על החקלאות נטל וחייבים להפסיק את זה. מטילים עלינו אלמנטים ועלויות אסטרונומיות ואח"כ בוכים שמחיר התוצרת יקרה. התנועה הקיבוצית והחקלאים בקיבוצים רואים בחקלאים של המושבים בשר מבשרנו. לא ניתן לפקידים להפריד בינינו, אנחנו לבית אחד"

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "החקלאות היא ערך ובכדי לשמור על הערכים, החקלאים צריכים להתפרנס בכבוד ולהחזיר את הפרנסה ואת חדוות היצירה. מבחן התוצאה יהיה חייב לעמוד כאן. כששר החקלאות אומר שלא תעבור שום רפורמה זה דבר שאני מברכים עליו. בתפיסת העולם שלנו החקלאות צריכה להגיע להסכם ארוך טווח ל-20-15 שנה להסדיר את המכסות והתמודדויות שלנו איתן".

מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן: ״שר החקלאות עושה סדר במערכת. יש להוציא לאלתר את כל הרפורמות מחוק ההסדרים. אנו נלך בהידברות עם משרד החקלאות ומשרד האוצר להרבה דברים אבל אנחנו מקום שני מלמטה התמיכה החקלאית וסיפור זה צריך להשתנות מיד. אם כולנו יחד אז נגשים את המטרות שלנו״.

נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי: "החקלאים אינם הבעיה של יוקר המחיה, החקלאים הם הפתרון לבעיית יוקר המחיה. אם המדינה לא תשכיל להשתמש בכלים שיש לה לטיפול במשבר החקלאי, החקלאות הישראלית תפשוט רגל וסימן שאלה גדול יוצב מעל ביטחון המדינה והורדת יוקר המחיה"קר המחיה".