השוטר האלים מעמונה עדיין במדים

ביום שני הקרוב יוקרא גזר הדין שיינתן לפקד מוטי מהגר, שלפני תשע שנים וחצי חבט בברוטליות בראשיהם של נערים באחד מן הבתים שיועדו להריסה במאחז עמונה.

מהגר הורשע כבר ביולי 2014 בארבעה סעיפי אישום של אלימות חמורה - שלושה סעיפים של תקיפה הגורמת חבלה ממשית וסעיף נוסף של חבלה חמורה. "תוך 17 שניות הכה הנאשם תשע פעמים ובעט בעיטה אחת במפונים. התנהגות המפגינים מעידה שהמכות כוונו כלפי פלג הגוף העליון", כתב השופט דב פולוק, בהכרעת הדין שפורסמה לפני כשנה תוך שהוא דוחה באופן מוחלט את טענתו של מהגר כי היה צורך לפנות במהירות את הנערים, משום שמגגות הבניינים הושלכו אבנים לעבר השוטרים. "אין שמץ של ראיה שהשוטרים בסלון היו בסכנה מחפצים שהושלכו עליהם. אין כל הצדקה להעניש את המפגינים שישבו בסלון בגלל מפגינים שהשליכו אבנים", קבע השופט, והוסיף כי אף שאין חולק כי השוטרים במקום היו עייפים, פעלו בתנאים קשים וספגו קללות ואיומים - הרי ששיקולי נוחיות אינם יכולים להצדיק שימוש בחלופה האלימה נגד מפגינים", קבע.

בשנה החולפת ניתן היה לראות כיצד המשטרה משעה ומפטרת שוטרים שנתפסו נוהגים באלימות כלפי אזרחים. המקרה הבולט ביותר היה של השוטרים שהכו את החייל ממוצא אתיופי, דמאס פיקדה. אולם המקרה של מהגר שונה בתכלית. מאז הגשת כתב האישום נגדו, שהסתיים כאמור בהרשעה ברורה, הוא לא הושעה אפילו ליום אחד מתפקידו. ההפך הוא הנכון - מהגר קודם בדרגה וזכה להמלצות חמות מצד מפקדים בכירים במשטרה ובמשמר הגבול. אותן המלצות כללו התייחסויות אוהדות ביותר לאלימות שהפגין מהגר בעמונה.

סגן־ניצב (כתוארו אז) אילן מור, שהיה בשנת 2006 שבה אירעה תקרית עמונה קצין אג"מ ירקון, נאמר כי כמפקד כוח היס"מ התמלא מור גאווה על כך שתחת פיקודו משרתים מפקדים כמו מהגר. "הצוות שתחת פיקודך הוכיח במהלך המבצע [פינוי הבתים בעמונה, א"ו] בגרות ומקצועיות שראוי שישמשו מודל לחיקוי". עוד שיבח מור את מהגר על "מוטיבציה ללא גבולות, תעוזה שאין לה אח ורע וביצוע מושלם של משימה מורכבת".

שנה לאחר מכן, בשנת 2007, נבחר מהגר לשוטר המצטיין במחוז ש"י, תוך קבלת מחמאות על כך שהוא מבצע את המוטל עליו בצורה טובה מאוד ועל היותו מודל לשוטרים אחרים בעבודתו ובהתנהגותו. בינואר 2008, שנתיים לאחר אירועי עמונה, פנתה קצינת אגף משאבי אנוש במחוז ש"י דאז אל המפקדים הבכירים במחוז ואל אגף משמעת במשטרה, בבקשה לבחון את קידומו של מהגר לדרגת פקד. בפנייה צוין כי נגד מהגר נפתחו הליכים משפטיים בגין אירועי עמונה, אך לצד זאת נאמר כי מדובר במפקד "ערכי, אחראי, בעל יוזמה במילוי תפקידו ושנותן דוגמה אישית לפקודיו". הגורם הבכיר ביותר שהעניק גיבוי לא מסויג למוטי מהגר היה מפקד משמר הגבול באותן שנים, ניצב (כתוארו אז) ישראל יצחק. יצחק, שפרש מן המשטרה בשנת 2013, טען באפריל 2008 כי המצבים שבהם נתקל מהגר במהלך שירותו, כולל בעמונה, הצריכו קור רוח ושליטה וניהול ברמה גבוהה, וכך גם בוצעו. "הקצין הנו מזן מיוחד במשטרה, ולכן יש לייחס את דרך ביצוע המשימה למצב הקשה שאליו נקלע", כתב יצחק. כאמור, טענה זו הופרכה על-ידי בית משפט השלום בירושלים בהרשעת מהגר בעבירות האלימות.

לא קיבל אחריות על מעשיו

גם לאחר ההרשעה לא הושעה מהגר. בימים אלה הוא משרת בימ"ר מחוז ש"י. במהלך הדיון בטיעונים לעונש שהתקיים ביוני האחרון ציינה עורכת הדין מטעם המחלקה לחקירות שוטרים, עו"ד ליאורה נהון, כי במסמך של מדור המשמעת של המשטרה נטען שהרשעות פליליות הן רק אחד מן השיקולים שנשקלים בעת שנדרשת החלטה האם להשעות שוטר או לפטרו וכי "לא סוגיית ההרשעה תקבע את שיקוליהם אם לפטר ואם לאו".

באותו דיון של טיעונים לעונש דרשה המחלקה לחקירות שוטרים להטיל על מהגר עונש מאסר בדמות עבודות שירות. "אם בית המשפט ישאל היום את הציבור הרחב מה הכי זכור לו מאירועי עמונה, התשובה תהיה אותו סרטון קשה שבו תועדו מעשיו של הנאשם. התנהגות זו שתועדה בעדשת המצלמה יצרה שבר גדול מאוד בציבור, החרפת מתחים והעמקת שסעים, והגרוע מכול – אובדן אמון במשטרה ובנציגיה". נהון הבהירה כי אינה מבקשת לפקוד את מהגר על המשמעות הרוחבית הקשה של מעשיו, אך על בית המשפט לתת את הדעת לעובדה שמהגר לא נטל אחריות על מעשיו ולכך שבמהלך המשפט ניסה להשחיר את פניהם של המתלוננים נגדו", אמרה נהון.

מנגד טען מהגר באמצעות פרקליטו עו"ד קובי קמר כי יש להימנע מלכלול את הרשעתו במרשם הפלילי בשל הזמן הרב שחלף, ובשל הצורך להימנע מפגיעה בהמשך העסקתו במשטרה. לדברי עו"ד קמר, מעשיו של מהגר לא היו פליליים באופן מובהק או כאלה שהיה בהם פסול מוסרי מהותי, אלא "מעידה", כלשונו. "אנחנו יודעים על חיילים שעשו טעויות בשדה הקרב. זה חלק עצוב משגרת העבודה הקשה והמתישה של המבצעים האלה, אבל על מעידה לא זורקים אדם לרחוב", טען.

"איש לא מדבר על כסף"

צילום: סטרוק. לפסוק החזרי כספים [צילום: פלאש 90]

חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק, שליוותה את תיקי עמונה מקרוב במסגרת פעילותה כיו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע, מותחת ביקורת על מח"ש וטוענת כי הוויכוח שהתנהל בין מח"ש לסנגורו של מהגר נגע לשאלת הטלת עבודות שירות והרישום הפלילי שיישאר או יימחק מתיקו של מהגר, אך לא עסקה בשאלת הכסף הרב שהוציאה הקופה הציבורית בגלל מעשיו האלימים.

"איש לא מדבר על כסף. המדינה שילמה יותר מרבע מיליון שקלים פיצויים לאחד משלושת הנפגעים של מוטי מהגר. 275 אלף שקל מהכיס שלך ושלי. איש לא מדבר על זה שמהגר יחזיר למדינה משהו מזה", אמרה סטרוק. "יכול להיות שלשופט יהיה אומץ לפסוק גם תשלום החזרי כספים לקופה הציבורית, מבלי להיצמד רק למה שהתביעה ביקשה. לשופט יש שכל משלו, והוא יכול להחליט שהוא מטיל עליו גם קנס כספי".

לא המקרה היחיד

כפי שפרסמנו ב-News1, המקרה של מהגר אינו המקרה היחיד שבו לא נדרש שוטר אלים לשלם את הפיצויים והם משולמים מן הקופה הציבורית. על-פי דוחות שפרסמה המשטרה בשנה החולפת, היא שילמה בשנת 2014 פיצויים לאזרחים בסכום כולל של 9.5 מיליון שקלים. בשנת 2013 שילמה המשטרה פיצויים בהיקף כפול של כ-19.5 מיליון שקלים. כל הכסף יצא מן הקופה הציבורית בשל עבירות ובשל רשלנות של שוטרים שמעלו בתפקידם.

זהו גם אינו המקרה היחיד שבו שוטרים אלימים-מורשעים מקבלים את הגיבוי הבלתי מסויג של מפקדיהם. דוגמה לכך ניתן היה לראות במקרה של השוטר ישי סימן-טוב, שהמשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים בתקיפת אזרחים, ואף זכה לדברי שבח בלתי מסויגים מצד מפקדיו. הוא פוטר רק לאחר שהגיעה תלונה שלישית נגדו. "הנאשם לא למד את הלקח, ואולי אף שאב עידוד מהפעולה האיטית-להחריד של מח"ש ומעמדתם האוהדת של מפקדיו. וראו שבחים לא מסויגים שהרעיפו עליו מפקדיו לאחר שכבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות נגד אזרחים לא-אלימים וחסרי מגן. כך, מאירוע לאירוע הלכה והסלימה נטייתו של הנאשם לאלימות, באין עוצר", כתב עליו השופט עידו דרויאן.

צילום: אילן מור. ביצוע מושלם, מודל לחיקוי [צילום: ערוץ 1]