עיתון הארץ מבקש לחשוף את שכר טרחת עורכי הדין של המדינה

( 05-07-15) עיתון הארץ ועורכו אלוף בן הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית על פי חוק חופש המידע להורות למשרד האוצר לחשוף בפניהם מידע הנוגע לייצוגה המשפטי של המדינה בהליך הבוררות המתקיים בשוויץ בינה לבין אירן. בעתירה נאמר כי במסגרת בוררות זו מיוצגת המדינה על ידי מספר עורכי דין ביניהם עו"ד ד"ר א.קלגסבלד מישראל, עו"ד דניאל גוגנהיים מז'נבה ומשרד בראון את פייג'י מז'נבה אשר מקבלים שכר טרחה מהמדינה.

לדברי העותרים הם מבקשים לדעת מהו שכר הטרחה ששולם לכל אחד מהמשרדים המייצגים את המדינה בשבע השנים האחרונות? כמה שילמה המדינה לעו"ד תיאו קליין מפריז אשר שימש כבורר מטעם ישראל על פי החלטת בית המשפט הצרפתי לערעורים? מי מטעם המדינה מונה על הנחיית עורכי הדין בבוררות? מי החליט לשכור את עורכי הדין האמורים, מה היו השיקולים, והאם נעשתה בחינה מחדש של ההתקשרות עמם לנוכח ההחלטות שניתנו בבתי המשפט בשוויץ?

בעתירה נאמר כי פניית העותרים למשרד האוצר לקבלת המידע המבוקש נענתה בסירוב מוחלט למתן נתון כלשהו בנימוק כי יש בגילויו של המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, ובביטחון הציבור. לטענת העותרים משרד האוצר לא נימק את החלטתו וכלל לא ברור מתשובתו מדוע הוא נמנע מתן המידע המבוקש, וכיצד יש במידע משום חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה ובביטחון הציבור. לדברי הארץ סירוב גורף ולאקוני שכזה עומד בסתירה חזיתית להוראות החוק ולהלכות שנפסקו בעניין.

בנוסף נאמר בעתירה כי משרד האוצר נמנע מלפרט האם שקל דרך אחרת מידתית יותר מאשר סירוב גורף למתן הפרטים המבוקשים על ידי עיתון הארץ. כמו כן נמנע משרד האוצר מלפרט האם נתן דעתו לעניין הציבורי שבגילוי המידע או האם נשקלה האפשרות לגלות את המידע תוך השמטת פרטים, עריכת שינויים, או התניית תנאים.

בעתירה מצוין כי מזה למעלה מ-20 שנה מנהלת חברת הנפט הלאומית של איראן הליכי בוררות כנגד ישראל במסגרתם היא תובעת את חלקה במיזם משתף לשינוע ושיווק נפט איראני דרך ישראל לאירופה שהוקם בשנת 1968 ומפעיל את קו צינור הנפט מאילת לאשקלון ( קצא"א). תביעה מקבילה נוגעת בחוב של חברות דלק ישראליות שרכשו נפט איראני ערב המהפכה האסלאמית ב-1979 ולא שילמו את תמורתו. עוד מצוין בעתירה כי התביעות האיראניות מסתכמות במיליארדי דולרים וכי ישראל הפסידה בשנים האחרונות בהליכים משפטיים בצרפת ובשוויץ בהם ניסתה לבלום את הבוררות ולהימנע מתשלום הכסף.

לדברי העותרים מן הראוי שהמדינה תגלה מהו הסכום אותו היא משלמת ושילמה לעורכי הדין המייצגים אותה משך שנים רבות בבוררויות אלו, וכי אין כל סיבה ממשית שלא לגלות עובדות אלו שהרי מדובר בכספי ציבור הנלקחים מן הקופה הציבורית, ואין גם כל סיבה ממשית להכניס נתונים אלו תחת המטרייה של "סודות ביטחוניים או כאלה שעלולים לפגוע ביחסי החוץ של ישראל" טענה שהינה עיוות התכלית שלשמה חוקק סעיף 9 לחוק חופש המידע.

לטענת הארץ באמצעות עו"ד טלי ליבליך סירוב הרשות בצורה גורפת לבקשתו אינה עומדת בדרישות כללי המשפט המנהלי, עקרונות הסבירות, ההלכות הנוהגות בעניין ועל כן אין לקבלו. לדברי הארץ המדובר במידע שיש בפרסומו עניין ציבורי מובהק וכי לציבור יש אינטרס לגיטימי לפקח ולבקר באמצעות מימוש הזכות לדעת וחופש הביטוי על רשויות המדינה.