''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

מחלוקת בעליון על אומדנא

הנדל: כלי חריג אשר השימוש בו נועד לפתור קושי נקודתי * סולברג: יש והאומדן הוא כורח המציאות כדי שהמעוול לא ייצא וידו על העליונה

איתמר לוין
כ"א תמוז התשע"ה
פיצוי על מסגרות מזויפות [צילום: פלאש 90]
פיצוי על מסגרות מזויפות [צילום: פלאש 90] צילום: פלאש 90

מחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל ונעם סולברג, לגבי היקף השימוש באומדנא לקביעת פיצוי בתביעה אזרחית. בעוד הנדל סבור שמדובר ב"כלי חריג אשר השימוש בו נועד לפתור קושי נקודתי", סבור סולברג ש"יש והאומדן הוא כורח המציאות".

המחלוקת כלולה בפסק דין, בו הפחית בית המשפט העליון (יום ג', 7.7.15) את הפיצוי שישלמו סוכנים לשעבר של חברת מסגרות משקפיים. העליון קבע, כי שמואל ומריל טומשובר יפצו את חברת ארט אופטיק ב-250,000 דולר ולא ב-420,000 דולר כפי שנפסק במחוזי, לאחר שהפיצו מסגרות משקפיים מזויפות אשר חיקו את אלו שמייצרת ארט אופטיק.

קביעת הפיצוי נעשתה על דרך האומדנא, עליה אומר הנדל: "ניתן לומר שהבחירה בדרך האומדן עשויה להתאים לרכיבי נזק שמטבעם לא ניתן להוכיח בבירור. אף במקרים גבוליים, נראה כי האומדן הולם יותר מקרים בהם בית המשפט הגיע למסקנה מבוססת
בראיות שנגרם לתובע נזק (גם אם היקפו לוט בערפל); הוצגה תשתית ראשונית מסוימת לאומדן הנזק; וקיים קושי אוביקטיבי ניכר לכמת במדויק את הנזק, למשל בשל התנהלות המעוול. נסיבות כאלו עשויות לטעמי להצדיק, במקרה המתאים, לשקול שימוש בדרך האומדנא. בכל מקרה יש לזכור כי מדובר בכלי חריג, אשר השימוש בו נועד לפתור קושי נקודתי.

"להשקפתי יש להוסיף מעין תמרור אזהרה: מוטב כי בית המשפט יפרט את אמות המידה העיקריות שהנחו אותו בעריכת האומדנא. אמות מידה אלו צריכות להיות מבוססות על היגיון מעשי, להתיישב עם נסיבותיו הפרטניות של התיק. יש להימנע ממצב בו אומדנא תביא לתוצאה 'קלוטה מהאוויר', מעין פשרה ללא הסכמה שאיננה מעוגנת היטב בנסיבות התיק ובגדרי המחלוקת בין הצדדים".

סולברג, שהסכים עם התוצאה אליה הגיע הנדל, אומר בנושא זה: "אבקש רק להסתייג קמעא מהסתייגותו העקרונית של חברי מן האומדנא... פסיקת פיצויים על דרך של חישוב אריתמטי המבוסס על נתונים מדויקים היא בוודאי רצויה, אולם גם פסיקת פיצויים על דרך של אומדן הריהי מקובלת בתחומים משפטיים שונים.

"...זאת לזכור ולהזכיר, את הקשיים בכימות הנזקים, אשר מאפיינים את דיני הקניין הרוחני, לאור טיבן וטבען של
הזכויות הנדונות. לא בכדי עוּגן בדיני הקניין הרוחני 'פיצוי בלא הוכחת נזק', מחמת הקושי המיוחד שבהוכחת נזק בגין פגיעה בזכויות הקניין הרוחני, כמו גם מפאת הקלות היחסית של הגזל בתחומים אלה ומתוך מגמה הרתעתית-עונשית. דומני כי ענייננו-שלנו - שבו מדובר בגניבת עין ובעשיית עושר ולא במשפט - יוכיח, כי יש והאומדן הוא כורח המציאות; על-מנת שהמעוול לא ייצא וידו על העליונה והניזוק לא ייצֵא וידיו על ראשו".

השופט חנן מלצר הסכים עם הנדל. את טומשובר ייצגו עוה"ד אריאל מנור ושי חן, ואת ארט אופטיק - אוריאל גניהר ונחמי מייזליש.

חנן ניל נעם

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה