ביהמ"ש: תדלוק רכב בסולר מהול במים מכוסה בפוליסה

( 18-06-15) בית משפט השלום בתל אביב סבור כי יש לקבוע גם כשאלה של מדיניות כי במקרה של תדלוק שגוי וזאת הן כאשר השגיאה נגרמה מרשלנות המבוטח והן כאשר השגיאה בתדלוק נבעה כתוצאה מרשלנות צד ג', קיים כיסוי ביטוחי לתדלוק שגוי זה במסגרת הפוליסה.

השפט גלעד הס נדרש להכריע בשאלה האם תדלוק של רכב בסולר מהול במים מהווה אירוע תאונתי המכוסה תחת פוליסת הביטוח המקיף לרכב, או שמא אין מדובר באירוע תאונתי ומכאן כי אין כיסוי ביטוחי למקרה שכזה.

התובע אלברט פיוקס שביטח את רכבו בפוליסת ביטוח מקיף במנורה טען כי תדלק את רכבו בתחנת הדלק של חברת הדלק טן וכי הדלק שתודלק ברכבו היה סולר מהול במים, ולכן נגרמו נזקים לרכבו.
מנורה סברה כי הנזק שנגרם לרכב מהווה מקרה ביטוח בהתאם לפוליסה ועל כן שילמה לתובע תגמולי ביטוח. לאחר מכן הגישה מנורה תביעת שיבוב כנגד חברת הדלק טן בגובה תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה בגין נזקיו כתוצאה מתדלוק רכבו בדלק מהול במים.

מנורה טענה כי הנתבעת התרשלה בכך שתדלקה את הרכב בסולר מהול במים. לדברי מנורה המקרה הנדון נכלל בפוליסה בגדר הגדרת אירוע הביטוח כ"תאונה מכל סוג שהוא" והוא אינו מוחרג במסגרת החריגים לפוליסה".

הנתבעת טענה כי יש להבחין בין מקרה של תדלוק שגוי בו הנהג מתדלק בדלק שאינו נכון לבין מקרה של תדלוק בסולר מהול במים, ולדבריה בעוד שהמקרה הראשון הינו אירוע תאונתי היות והוא נעוץ ברשלנות הנהג והינו מקרי, הרי המקרה השני אינו קשור לטעות או לרשלנות של המבוטח.

לדברי הנתבעת מטעמים של שיקולי מדיניות אין מקום להעמיס על חברות הביטוח את מחדלי יצרני דלק או תחנות תדלוק ויש להפנות את בעל הרכב להגיש תביעה ישירות כנגד חברת התדלוק. לטענתה במקרה הנדון בוצע התשלום למבוטח לאור נכותו של המבוטח ולא מכוח הדין וכי מנורה שילמה את תגמולי הביטוח כ"מתנדבת", וכי אין המדובר במקרה המכוסה על ידי הפוליסה. לחלופין טענה הנתבעת כי הדלק לא היה מהול במים וככל שהייתה תקלה ברכבו של המבוטח הרי זו אינה תוצאה של התדלוק.

השופט הס ציין תחילה כי תדלוק סולר מהול במים אינו נמנה בגדר החריגים המנויים בפוליסה. לדבריו הפוליסה קובעת כי הכיסוי יינתן לאירוע שהוא "תאונה מכל סוג שהוא" ותדלוק בסולר מהול במים שהינו מקרה לא מתוכנן ובלתי צפוי לחלוטין מהווה "תאונה מכל סוג שהוא" ומהווה אירוע ביטוחי המכוסה בפוליסה, וכי גם שיקולי המדיניות מובילים למסקנה זו.

השופט סבור כי חברת התדלוק שהתרשלה בכך שנמהלו מים בסולר היא זו האמורה לשאת בנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מכך. לדבריו טענת הנתבעת בדבר הפגיעה האפשרית בחברות הביטוח כפועל יוצא מהקביעה לפיה קיים כיסוי ביטוחי למקרה שכזה, אין בה ממש ומשמעות הקביעה בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי לנזקי תדלוק שגוי אינה כי חברת הביטוח תישא במחדליהם של יצרני הדלק כפי שטענה הנתבעת, אלא רק כי חברת הביטוח היא זו שתנהל את ההליכים כנד חברות התדלוק ולא המבוטח שהינו הצד החלש, ועל כן נכון וראוי כי המבוטח שאינו חולק על כך שאינו אחראי לנזק שנגרם יקבל את תגמולי הביטוח באופן ישיר ומידי מחברת הביטוח, כאשר בירור הרשלנות ייעשה בין חברת הביטוח לחברת התדלוק.

השופט דחה מכל וכל את טענת הנתבעת לפיה התשלום שביצעה מנורה נבע מטעמים הומניטריים לאור נכותו של המבוטח, וכי מדובר בתשלום של חברת הביטוח כמתנדבת, והדגיש כי מדובר באירוע תאונתי המכוסה על פי הפוליסה ולכן מנורה הייתה מחויבת בתשלום תגמולי הביטוח מכוח הפוליסה. בנוסף טענת הנתבעת לפיה התשלום נעשה לאור נכותו של המבוטח לכן כעת יש לשלול ממנו את תגמולי הביטוח ולהפנות אותו לתביעה ישירה כנגד חברת התדלוק, יש בה משום חוסר תום לב.

בשולי החלטתו העלה על נס השופט את התנהלותה של מנורה שנהגה באופן הגון וראוי עם המבוטח מטעמה ושילמה לו תגמולי ביטוח זמן קצר לאחר התאונה. לדבריו מנורה יכולה הייתה להעלות בפני המבוטח את אותן הטענות שטענה הנתבעת ולנסות למנוע ממנו את תגמולי הביטוח עד לסיום ההליך המשפטי, והעובדה כי מנורה נמנעה מלשלוח את המבוטח להליך משפטי ושילמה לו תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה במהירות וביעילות ונטלה על עצמה את נטל ניהול ההליך כנגד חברת התדלוק, אסור שתעמוד לה לרועץ כחוסמת מראש את תביעת השיבוב.

לסיכום קבע השופט כי תדלוק רכב בדלק מהול במים מהווה אירוע תאונתי אשר הינו בר כיסוי בפוליסה, וכי מנורה שילמה למבוטח את תגמולי הביטוח כדין ולא כמתנדבת, ולכן היא רשאית להגיש תביעת שיבוב כנגד חברת התדלוק טן וכי זו תישא בהוצאות הבקשה בסך 2500 שקלים.