בקשה להעברת בורר מתפקידו בטענה למשוא פנים

( 29-06-15) ברונשוויג סוכנות לביטוח כללי (2011) הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה להעברת הבורר עו"ד עמיאל תגר מר"ג מתפקידו ולמנות בורר אחר שידון בסכסוך בינה לבין אלפרד ברוש. בנוסף מבקשת ברונשוויג מבית המשפט להורות על עיכוב הליכי הבוררות בתביעתה כנגד ברוש בסך 8 מיליון שקלים עד למתן החלטה בבקשתה להעברת הבורר מתפקידו, היות שהבורר סירב לעכב את הליכי הבוררות.

בפניה לבית המשפט מצוין כי בקשתה של ברונשוויג להארכת תקופת הבוררות התקבלה וכי זו הוארכה עד לחודש פברואר 2016. עתה טוענת ברונשוויג בפנייתה לבית המשפט כי התנהלות הבורר עו"ד תגר במהלך הבוררות הינה תמוהה, וכי הבוררות מנוהלת ללא פרוטוקול ובניגוד להוראות חוק הבוררות ולהסכמים שבין הצדדים, רומסת ברגל גסה את סודותיה המסחריים ואת זכות המבוטחים שלה לסודיות, וכבר כעת התנהלות זו גורמת לה לעינוי דין ניכר, כל זאת עוד בשלבים המקדמיים של ניהול הבוררות ועוד טרם החל כלל שלב ההוכחות בבוררות.

לטענת ברונשוויג הבורר התנהל בניגוד לחוק הבוררות ובאופן בלתי סביר הגורם לה לעינוי דין, לרמיסת זכויותיה וזכויות של צדדים שלישיים, וכי מי שמבקש במקרה הנדון את החלפת הבורר הינה התובעת בתיק ברונשוויג עצמה, למרות שהדבר יגרום לעיכוב בבירור תביעתה הצודקת.

ברונשויג מציינת כי הסוגיה העומדת לפתחה של הבוררות הינה האם ברוש הוא הגורם לעזיבה מסיבי וקיצונית של לקוחות וביטול מעל 1000 פוליסות מתיק הביטוח שלה.

בבקשה לבית המשפט מצוין כי בחודש דצמבר 2011 נחתמו בין ברונשויג לבין ברוש שני הסכמים- האחד הסכם לרכישת מוניטין והתחייבות לאי תחרות במסגרת רכשה ברונשוייג את תיק הביטוח של ברוש, והשני למתן שירותי ליווי מקצועי לברונשוויג על-ידי ברוש אגב רכישת תיק הביטוח והמוניטין.

לטענת ברונשוויג באמצעות עוה"ד איתן ארז ורעות שחם לאחר שהתברר לה כי ברוש הפר במזיד את ההסכמים וגרם לה לנזקים אדירים, התקיים ביניהם הליך גישור אותו היא יזמה אך הוא לא צל, ובעקבות כישלון הליך הגישור מונה עו"ד תגר לשמש כבורר במחלוקות שבין הצדדים. לטענת ברונשוויג במסגרת הבוררות חייב אותה הבורר להמציא לברוש כמות אדירה של מסמכים במסגרת הליך גילוי מסמכים בין היתר העתקי פוליסות, תוספות, וקבלות וכי הדבר גרם למתח רב בינה לבין חברות הביטוח עמן היא עובדת, ואלה נחרדו לנוכח כמות החומרים אותן התבקשו להפיק בזמן כה קצר.

לדבריה רק לאחר שנלחמה הסכים הבורר לצמצם אם כי באופן חלקי בלבד את כמות המסמכים שהיא חויבה בהמצאתם לברוש, אך גם אז נותרה כמות המסמכים עצומה והיא נאלצה להמציא לברוש 7 קלסרי מסמכים מיותרים שלא יתרמו דבר לבירור המחלוקות המתנהלות במסגרת הבוררות בין הצדדים, ואשר יש בהם כדי לחשוף את סודותיה המסחריים ואת תיק הביטוח שלה במלואו, יחשפו אתה לחבויות מול צדדים שלישיים ולתביעות, ולנזקים אדירים לזכויות צדדים שלישיים ופרטיותם.

בעניין זה מציינת ברונשווייג כי היא מבטחת מכובדים שונים אנשי עסקים, שופטים, פוליטיקאים, ידוענים, אספני תכשיטים וכיוצא בזה, וכי הצהרתו של ברוש לפיה ייתכן שיעשה במסמכים אלו שימוש לצרכים אחרים שאינם קשורים בבוררות, כלל לא הטרידה את הבורר הנוהג לטענתה במשוא פנים לטובת ברוש.

ברונשוויג מציינת כי כעת עומדת ותלויה בקשה נוספת של ברוש לחייב אותה בהמצאת כמות מסמכים אדירה המתפרשת על פני תקופה של 7 שנים והמחייבת פנייה דחופה הן לחברות הביטוח עמן היא עובדת והן לחברות ביטוח שכלל אינה עובדת עמן. לדבריה פנייה נוספת לחברות הביטוח עמן היא עובדת תעלה את היחסים בינה לבינן על שרטון ותביא לפגיעה חמורה עוד יותר בה.

לדברי ברונשוויג נראה כי הבורר אינו נותן מקום כלל במכלול השיקולים לפגיעה האנושה בה כתוצאה מחיובה בהמצאת מסמכים אשר כלל אינם חיוניים להליך הבוררות, והוא מאפשר לברוש לקבל כל שהוא חפץ בו בלא כל אבחנה, ובנסיבות אלה לא נותרה לה הברירה אלא לפנות לבית המשפט בבקשה זו.

ברונשוויג מציינת בשולי הבקשה כי הבורר דרש מן הצדדים שכר של 1000 שקלים בתוספת מע"מ לשעה וקיים חשש כבד כי עלות שכר טירחתו תהיה בין חצי מיליון למיליון שקלים, ללא כל פרופורציה להיקף הבוררות.