''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
27°
ירושלים 22°
חיפה 27°
באר שבע 25°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

ועדת הכנסת סירבה להסיר חסינות ח"כ חזן; רובינשטיין - "נקודת שפל קשה"

זו הפעם הראשונה בה ועדת הכנסת מסרבת ליטול חסינות של ח"כ שוויתר עליה; 6 מחברי הוועדה הצהירו מראש כי יתנגדו להסרת החסינות; מסתמן: התנועה לאיכות השלטון תממש איומה, ותעתור לבג"צ; היועמ"ש: "נקודת שפל של ניצול החסינות לרעה"

רנית נחום הלוי, נועם שרביט
כ"ז כסלו התשס"ד
t
t צילום: כנסת

קרב צמוד בוועדת הכנסת על חסינותו של חבר הכנסת יחיאל חזן (ליכוד), ובסופו - מפלה נוספת ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. הוועדה החליטה - על חודו של קול - שלא להיענות לבקשתו של היועץ - ושל ח"כ חזן עצמו - ולא להסיר את חסינותו של חזן, כדי שניתן יהיה להעמידו לדין.

כזכור, בשבוע שעבר הודיע חזן, כי הוא נענה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ומוותר על חסינותו, כדי שניתן יהיה להעמידו לדין בפרשת ההצבעות הכפולות במהלך אישור התוכנית הכלכלית בכנסת.

ואולם, 8 חברי כנסת התנגדו להסרת החסינות, מול 7 שתמכו ו-2 שנמנעו. המתנגדים: חברי הליכוד רוחמה אברהם, אהוד יתום, אלי אפללו, דניאל בן-לולו; חברי הכנסת מש"ס נסים זאב ויצחק כהן; ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן (האיחוד הלאומי) וח"כ מוחמד בראכה (חד"ש-תע"ל).

הנמנעים: חברי הכנסת ענבל גבריאלי (ליכוד) והרב מאיר פרוש (יהדות התורה). התומכים: חברי מפלגת העבודה דני יתום, שלום שמחון, הרב מיכאל מלכיאור; רשף חן (שינוי), רוני בריזון (שינוי), אברהם וילן (מרצ) ויו"ר הוועדה ח"כ רוני בר-און, אשר הצביע בעד הסרת החסינות, מאחר ולדבריו חזן עצמו ויתר עליה.

יש לציין, כי החלטת הוועדה פוגעת גם בחבר הכנסת חזן עצמו, שכעת לא יוכל להתמנות לתפקיד שר או סגן שר, לאור פסיקת בג"צ בעניין, אלא אם תוסר חסינותו והוא יועמד לדין.

חברי הכנסת אשר התנגדו להסרת חסינותו של חזן, דגלו בעיקרון כי יש לשמור על ריבונות הכנסת ולכן אין להיענות לכל בקשה של היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן טענו, כי לגופו של עניין, הרי מדובר בעדות של אדם אחד - ח"כ יעקב ליצמן, מול עמדה אחרת - של ח"כ חזן עצמו, וכי הם לא שוכנעו מדברי היועץ, שיש בדברים אלו ממש כדי להצדיק הסרת חסינות.

מדובר בהחלטה היסטורית, מאחר וזו הפעם הראשונה בה מסרבת ועדת הכנסת ליטול חסינות של חבר כנסת שוויתר עליה. ב-14 הפעמים הקודמות בהן נוצר מצב כזה, נטלה הוועדה את החסינות.

התחנה הבאה: בג"צ

מייד עם סיום ההצבעה בוועדה, הודיע ח"כ אבו וילן (מרצ) כי בכוונתו לעתור לבג"צ. גם התנועה לאיכות השלטון הודיעה כי בכוונתה לעתור לבג"צ נגד החלטת הוועדה, ותטען כנראה לשיקולים זרים ששקלו חבריה.

כזכור, מייד לאחר שהגיש היועץ את בקשתו להסרת החסינות ואת טיוטת כתבי האישום לידי הוועדה, הודיעה התנועה, כי בהתאם להחלטת הוועדה, היא תשקול את הצורך בפניה לבג"צ בנושא.

בתנועה לאיכות השלטון טענו, כי אי-הסרת החסינות תגרום לכך שהכנסת תהפוך למעשה לעיר מקלט לחשודים בעבריינות חמורה. לדבריהם, המעשה המיוחס לחברי הכנסת חזן וגורלובסקי הינו מסוג העבירות, אשר ביצוען גורר את הנזק הקשה ביותר לשלטון דמוקרטי ולאמון הציבור בבית המחוקקים. יש בו פגיעה בלגיטימיות של הליך החקיקה ותוצריו ובלגיטימיות בית המחוקקים וחבריו.

בתנועה מדברים על נזק קשה שייגרם לבית המחוקקים, "אם חבריו יבחרו לנהוג בעניין זה כחברי 'מועדון חברים' מיוחס, המגן על חבריו ומונע בירור חשדות נגדם בפני בית משפט מוסמך, כפי שפעלו לפני מספר חודשים עת החליטו שלא להסיר את חסינותה של ח"כ בלומנטל".

ראשית, נטען, "נזק זה ייגרם בכך, שיימנע בירורן של ראיות אשר על דעת הגורמים המופקדים על מערכת אכיפת החוק, יש בהן כדי לבסס עבירה חמורה הכרוכה בפגיעה קשה בטוהר המידות של איש ציבור, אשר גוררת עימה נזק קשה לשלטון הדמוקרטי. הכנסת תהפוך למעשה לעיר מקלט לחשודים בעבריינות חמורה".

מעבר לכך, הנזק ייגרם מכך "שחברי בית המחוקקים ייראו כמי שמעדיפים את טובת חבריהם וטובתם עצמם על-פני ערכי שלטון החוק החלים על כל אזרח אחר במדינה. חברי הכנסת יצטיירו בפעולתם כמי שמבקשים להרים עצמם וחבריהם מעל החוק".

עוד טוענים בתנועה, כי "אי-הסרת החסינות אף תהווה הלכה למעשה הבעת חוסר אמון בגורמי אכיפת החוק ובראשם היועץ המשפטי לממשלה והשיקולים העומדים בבסיס החלטתם".

הבוקר: 6 ח"כים הצהירו: נצביע נגד הסרת החסינות

מוקדם יותר, הודיעו 6 מחברי הוועדה כי הם מתנגדים להסרת חסינותו של ח"כ חזן, למרות שהוא עצמו הודיע כי הוא מוכן לוותר עליה. מדובר בחברי הכנסת מוחמד בראכה, רוחמה אברהם, אהוד יתום, אליעזר כהן, ניסים זאב ודניאל בן-לולו. יצויין, כי טרם קרה בעבר שוועדת הכנסת סירבה להסיר חסינות של ח"כ שוויתר עליה בעצמו.

בשבוע שעבר, קיימה הוועדה דיון סוער שהתפוצץ בעזיבתו של חזן את חדר הוועדה, לאחר שלטענתו הקלטת בו הוא נראה מצביע במקומה של ח"כ גבריאלי - בושלה על-ידי ערוץ 2.

בקשה להסרת חסינות וטיוטת כתב אישום

יחד עם הבקשה להסרת החסינות של חברי הכנסת חזן וגורלובסקי, הגיש היועץ לוועדת הכנסת גם את טיוטת כתב האישום נגד השניים [ראו קישור].

בטיוטת כתב האישום נגד ח"כ חזן נאמר, כי בשתי הצבעות שנערכו באופן ידני, "הבחין חזן כי חבר הכנסת גלעד ארדן, שמקום מושבו לשמאלו, נעדר מאולם המליאה, והוא החליט להצביע גם במקומו".

"לאחר שיו"ר הכנסת הורה לחברי הכנסת להצביע, הפעיל חזן, בשתי ההצבעות האמורות, את הלחיצים שבמקום מושבו והצביע; הצבעתו נקלטה. מייד לאחר מכן, בכל אחת משתי ההצבעות האמורות, רכן חזן לעבר הלחיצים שבמקום מושבו של חבר הכנסת ארדן, והפעיל גם אותם בהצבעה זהה להצבעתו; גם הצבעות אלה נקלטו".

במעשיהם אלה, נאמר בכתב האישום, "זייפו הנאשמים [חזן וגורלובסקי; נ.ש.] מסמך ביצירת רישום הצבעה כוזב, הנחזה להיות את אשר איננו, בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות מתבטאות בפגיעה שהסבו מעשי הנאשמים להליכי חקיקה של הכנסת, ובהפרת האמון שניתן, על-ידי הציבור בנאשמים, כחברי הרשות המחוקקת בישראל. בהיותם עובדי הציבור, עשו הנאשמים במילוי תפקידם מעשי מירמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור".

השלב השני: הכרעת גורלו של ח"כ גורלובסקי

ועדת הכנסת עוברת לדון כעת בהכרעת גורלו של ח"כ מיכאל גורלובסקי (ליכוד), זאת על-פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה לדון בעניינם חזן וגורלובסקי בדיונים נפרדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און, אמר כי לדעתו אין היבט פלילי במעשיהם של חזן וגורלובסקי ואין כלל מקום להעמידם לדין. לדבריו, הדיונים בוועדה בעניינם של ח"כ חזן התמקדו יתר על המידה בנושא חומר הראיות שקיים ולא בפן העקרוני, של ההיבט הפלילי שבהצעה הכפולה.

היועץ המשפטי: "נקודת שפל קשה של ניצול החסינות לרעה"

היועץ המשפטי לממשלה גינה את ההחלטה שלא להסיר את חסינות של ח"כ חזן במילים חריפות. לדבריו, "ההחלטה בעניינו של ח"כ חזן אינה מכבדת את הכנסת. חברי הכנסת שהצביעו נגד הסרת החסינות הביאו למרבה הצער לנקודת שפל קשה של ניצול החסינות הפרלמנטרית לרעה. במקום שהחסינות תפורש באופן מצמצם, המאפשר לרשויות האכיפה לפעול, כפי שגם פסק בית המשפט העליון, חברי הכנסת הרחיקו לכת בהרחבת החסינות. חובת המחוקק היא לנהוג כחוק, ומשהופר החוק על-ידי המחוקק, לכאורה, דווקא המחוקקים הם הבאים לסגור את שערי החוק באופן בוטה".

"גם מסגרת ההתייחסות", הוסיף רובינשטיין, "קרי, דיון בראיות פרטניות, משל היתה הכנסת בית משפט, אינה תואמת את פסיקת בית המשפט העליון. חלק מההתייעצויות היו בדיון בעל אופי סיעתי, דבר שאי אפשר להעלותו על הדעת בנושא מעין זה".

"ולבסוף", סיכם רובינשטיין, "אם הכנסת יושבת כגוף מעין שיפוטי, כיצד נעדרו ח"כים רבים בעת הדיונים? היעלה על הדעת ששופט ייעדר מדיון? החלטת הוועדה בנסיבות אלה היא חציה של קווים שלא נחצו עד כה, והסירה, למרבה הצער, את איצטלת הבושה ממקבליה".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה