ניסיון לתיקון מחדל הענק של רכש הגומלין הביטחוני נעשה בשבוע שעבר בארה"ב. המחדל מתמקד בעובדה כי כל מטוס הנרכש עבור חיל האויר, עשוי היה לספק תעסוקה שנתית למפעל ייצור ישראל בסדר גודל בינוני.
מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, נפגש בניו יורק עם אנשי תעשיות התעופה והביטחון המובילות בארה"ב ובהן בואינג, ג'נראל אלקטריק, ג'נראל דיינמיקס, לוקהיד, פראט אנד וו'יטני, רייט'ון וסיקורסקי.
את הפגישה יזם הציר הכלכלי של משרד התמ"ת בניו יורק, זהר פרי, במטרה להדק את הקשרים עם החברות האמריקניות וליצור תהליכי עבודה משותפים עם נציגי משרד התמ"ת והרשות לשתוף פעולה תעשייתי, על-מנת לעזור לחברות באיתור ספקים פוטנציאליים בקרב התעשייה הישראלית ומימוש הסיכומים עם החברות לרכישות בישראל.
פרי, מוותיקי התמ"ס, יוזם נסיון מעשי לתיקון מחדל הענק שביישום רכש הגומלין בהן מחוייבות כל החברות הזרות המייצאות למדינת ישראל. בעבר, ניסתה המדינה לחייב רכש גומלין על כל גוף זר הגורם למדינה הוצאת מטבע קשה, אך עם השנים הצטמקה הדרישה לעיסקות הנחתמות ישרות עם המדינה. אלא שגם דרישה זו אינה מבוצעת וגורמת להפסדים עצומים של הכנסות בכוח.
מטבע הדברים, עיסקות עם המדינה מאופיינות בהיקפי עתק כספיים, בהיותן כוללות מטוסים לחיל האויר, קטרים לרכבת ישראל וציוד תשתית בסדרי גודל לאומי. אלא שגופי הייבוא המקומיים מזלזלים ואף אינם מיומנים בביצוע ייצוא הגומלין, והחברות הזרות אימצו לעצמן התירוץ האומר כי "היו מוכנות לממש התחייבותן לשת"פ תעשייתי, אלא שאינן מוצאות מוצרים מתאימים ליישום ההסכמים..."
לפיכך, הוסכם להקים ליד המשלחת הכלכלית בניו יורק, פורום קבוע אשר ישמש מכשיר להתייעצות ולשת"פ עם החברות המובילות בארה"ב בתחום התעופה והביטחון.
דינור מסר, כי נציגי התעשיות האמריקניות הציגו את ניסיונם החיובי בעבודה מול התעשיות הישראליות והגישו הצעות לשיפור שיתוף הפעולה התעשייתי עימם. על-מנת לפעול להשגת מטרה זו, סוכם להפיץ לנציגי החברות האמריקניות באופן קבוע מידע על פעילות המשלחות הכלכליות בארה"ב והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, ועל התעשייה הישראלית וחדשנות טכנולוגית.
נציגי החברות הזרות המעוניינות כמובן בהמשך עיסקי הייצוא שלהן לישראל, הביעו נכונותם להירתם לסיוע בארגון מפגשים בחסותם לחברות פוטנציאליות. כמו כן, סוכם על איתור צרכים טכנולוגיים בחברות המחויבות לשם איתור פתרונות בתעשיות בישראל. פעילות מסוג זה יכולה להוות פריצת דרך בהגברת מימוש המחיובויות וכן בהרחבת מספר חברות ההיי-טק הישראליות הפועלות מול חברות ענק אלה.
כאשר המדינה מתעקשת, היא מצליחה על-פי רוב לאלץ את החברות הזרות לממש את התחייבותן: באוגוסט 2003 חתמה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) על הסכם מסגרת רב שנתי לרכש גומלין עם קונצרן האלקטרוניקה האמריקני נורתרופ - גרומן, בעל מחזור מכירות שנתי של 17 מיליארד דולר.
ההסכם חל על מכירת ציוד למערכת הביטחון ולגורמי ממשלה אחרים וצפוי להביא בשנים הקרובות לרכש גומלין בתעשייה הישראלית בהיקף של עשרות מיליוני דולר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה