רות דוד על חומר החקירה שהעבירה לביטון: כמו מטומטמת, לא חשבתי

"לגבי יאיר ביטון לא סיפרתי הכל. אני ידעתי מרונאל שיש לו אינפורמציה בקשה לחקירה הסמויה שהתנהלה נגד יאיר. לא ידעתי מהו מקור המידע". כך סיפרה עו"ד רות דוד בחקירתה ב-10.5.15, הראשונה בה חשפה את שהתרחש בפרשת רונאל פישר. יצוין עם זאת, כי חוקרי מח"ש חושדים כעת - בעקבות המידע הנוסף שמסר ערן מלכה - שדוד הייתה מעורבת גם בסחר במידע החסוי ובעסקות השוחד שאפפו אותו.

דוד המשיכה וסיפרה: ידעתי שע"י [עוזרתו של פישר ועדת המדינה] יודעת על המידע וקשורה אליו באיזשהו אופן. היא גם הביאה לי חקירה אחת שהיה ברור ממנה שהיא חקירה עתידית, שאלות בלי תשובות. באחת הנסיעות, בנסיעה לבודפשט ליאיר, ע"י ביקשה שאני אקח את זה אתי. אני לא בטוחה שהייתה שם כל החקירה. הייתה שם אסופה של דפים. משהו כמו עשרה דפים שהיא הכניסה לתוך מעטפה שלי ואני לקחתי אותה לחו"ל".

ע"י זכרה אחרת את תכולת המעטפה: "צילומים של צ'קים, טבלאות סליקה, חקירות סגורות כלומר שאלות ותשובות של יאיר ואחרים". לא נראה לה, אמרה לחוקרי מח"ש, שהיא ופישר קיבלו מערן מלכה שאלות לחקירה עתידית.

החוקרים שאלו את דוד האם ידעה מתי תיפתח החקירה הגלויה נגד ביטון. היא השיבה: "אני לא זוכרת בוודאות שידעתי את המועד ממש, אבל כנראה ידעתי אותו. אני לא זוכרת אותו עכשיו. אני מניחה שידעתי, כי אני יודעת שהאשפוז של יאיר באחד מבתי החולים הדסה בירושלים הייתה בסמוך לאותו תאריך פרוץ. ידעתי שהאשפוז קשור לתאריך הפרוץ. לשאלתך, ידעתי את זה מרונאל".

"זה מספיק גרוע ככה"

צילום: ביטון. המקרה היחיד [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

לדברי דוד, היא לא ידעה מה היה במעטפה אותה ביקשה ממנה ע"י להעביר לפישר וביטון בבודפשט, עד שהגיעה לשם והם פתחו אותה. החוקרים תהו מדוע בכלל נשלחה המעטפה בידי דוד, והיא השיבה: "היום אני יודעת בדיעבד שראיתי התכתבות בין ע"י לרונאל שאמרו שאני בלדר בטוח".

שאלה: "מאיזה קטע את לוקחת חלק בתדריך שלו [של ביטון] בחו"ל?".

תשובה: "בקטע חברי. אני לא יכולה להגיד לך תדריך. אני לא זוכרת שיחה על התכנים. אני ראיתי איך זה נראה. אני לא זוכרת שקיימתי על זה שיח. זה מספיק גרוע ככה".

שאלה: "יכול להיות שראית את זה [תוכן המעטפה] בארץ?".

תשובה: "אני לא זוכרת. ראיתי את זה פעם אחת".

שאלה: "כשראית את זה, מה חשבת?".

תשובה: "כמו מטומטמת, לא חשבתי".

שאלה: "תגובה שהייתה לך כשראית את זה פתאום?".

תשובה: "לא חשבתי כי הייתי בתוך זה. היה מאוחר מדי".

שאלה: "תסבירי".

תשובה: "אם אני בודקת את עצמי, הייתי צריכה להבין שיש פה מישהו הוציא את זה ממקום שאסור היה לו להוציא".

שאלה: "כשאת רואה את זה, אפילו שאת בתוך זה, מה את אומרת לעצמך?".

תשובה: "לא אמרתי".

...שאלה: "מאיפה חשבת שזה מגיע?".

תשובה: "לא חשבתי. הייתי במחשבה שזה לא היה, להתעלם".

...שאלה: "חומרי החקירה מראים שאת ידעת שלרונאל יש שוטר שנותן לו חומר, מספק לו חומרים, מידעים מתוך דברים שהם לא אמורים להיות מפורסמים. קרי: תאריכי פרוץ, תאריכי מעצר צפויים וכדומה".

תשובה: "המקרה היחיד, הפעם היחידה שהעובדה שלרונאל יש אמצעים לקבל חומרים מתוך המשטרה זה במקרה של יאיר. לא ידעתי על שום מקרה אחר ולא היה איתי שום דבר אחר".

"שום דבר עם ערן מעולם"

צילום: מלכה. "לא דיברתי איתו" [יונתן זינדל, פלאש 90]

הודאתה של דוד בנקודה זו באה לאחר שהחוקרים לחצו עליה ולבקשתה אפשרו לה להתייעץ עם עורך דינה, יאיר גולן.

שאלה: "את לא חושבת שהגיע זמן שתתני משהו יותר הגיוני מ'לא זוכרת'? את באה לפה, פרקליטת מחוז, ורוצה לצאת מפה בצורה הגיונית. זו לא בדיחה. חוץ מלהתחנן בפניך, עשו הכל. בהתנהלות הזאת את מכניסה את עצמך לכל הקלחת של רונאל".

תשובה: "אין לי שום דבר עם ערן. מעולם לא דיברתי איתו על שום חקירה בעולם. אם הוא אומר משהו אחר, הוא משקר. שום דבר עם ערן מעולם... אני ידעתי מרונאל שיש חקירה נגד יאיר. לא ידעתי מקורות המידע. לא ידעתי פרטים מעניין החקירה".

...שאלה: "האם ניתן לקבל מידע מחקירה סמויה באופן חוקי?".

תשובה: "לא שאני מכירה".

שאלה: "אני מבין שאת מאשרת שקיבלת מרונאל מידע שהושג שלא כדין".

תשובה: "אני קיבלתי ממנו מידע על חקירה סמויה. מידע על קיומה של חקירה סמויה".

שאלה: "לא עדיף לכך לספר את כל הסיפור ולגמור עם זה?"

תשובה: "אני מספרת. אני רוצה לספר לך הכל. אני רוצה לדבר עם יאיר גולן".

ב-6.5.15 עדיין הכחישה דוד שהעבירה ביודעין חומר חסוי מפישר לרונאל ואמרה: "למה שאני אקח מסמכים מלוכלכים? מה יצא לי מזה חוץ מאשר לפגוע בעצמי? אני במודע אקח חומרים מלוכלכים? מה אני, חברה של ערן?".

...שאלה: "האמת היא שהיה מידע".

תשובה: "שבועת צופים שלא ידעתי".

החוקרים הציגו בפני דוד תכתובת ווטסאפ ששלחה ע"י לפישר: "נעביר את זה דרך רותי כי אותה בטוח לא יבדקו". היא הגיבה: "אתה לא יודע כמה אני מקווה שאין כזו תרשומת, במובן שזה לא נכון. זה פשוט מזעזע".

"הצעתי את המשרה לניסים בתמימות"

צילום: מרום. "רק תגידי ואני בא" [צילום: פלאש 90]

בחקירתה ב-11.5.15 נשאלה דוד מדוע הציעה לעו"ד ניסים מרום מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) להתמודד על תפקיד היועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל, שבוע לפני המעבר לחקירה גלויה נגד יאיר ביטון (מאי 2014). מרום היה מהפרקליטים שטיפלו בתיק, והחוקרים חשדו שהיה זה ניסיון לטרפד את החקירה על-ידי שליפתו ממנה.

לדברי דוד, פישר סיפר לה שעומד להתפרסם מכרז לתפקיד זה; פישר עצמו היה יועץ משפטי חיצוני של החברה, לצד טיפולו בענייניו של המנכ"ל דאז, שי ברס. היא אמרה, כי שמו של מרום עלה בדעתה, משום שכאשר פרשה מהפרקליטות, היא שוחחה עם מרום כמו עם פרקליטים אחרים שמחפשים את דרכם – בני 42 בערך ומשרתים בה ויודעים שהפירמידה מעליהם תפוסה למדי.

"במקרה של ניסים זו לא הייתה שיחה תיאורטית, אלא יותר מפעם אחת הוא אמר לי: תותי – כך קרא לי – רק תגידי לי ואני בא להיות איתך", סיפרה דוד. במשרד שהקימה לא היה מקום עבורו, הוסיפה, משום שהוא רצה להיות שכיר – והיא סברה שאין זה מתאים לאיכותו ולרמתו, "אבל הרצון שלו למצוא משהו אחר היה בו וידעתי אותו, זה לא משהו שנגמר". לכן חשבה שהמשרה בנתיבי ישראל תתאים לו, התקשרה אליו וסיפרה לו; גם בעבר סייעה לפרקליטים שרצו לצאת משירות המדינה, העירה. אחרי כמה ימים, אמר מרום לדוד שהוא אינו עומד בדרישת הוותק המוכח.

דוד העירה, כי היא עמדה בקשר עם מרום גם לאחר פרישתה. "זה מסוג החברויות שגם אם לא נשוחח שנים ונחליט לשוחח, זה כאילו לא הייתה הפסקה. זה היה עד אתמול. בחיים לא אוכל להסתכל עליו יותר".

שאלה: "כי?".

תשובה:: "בגלל כל הבלגן הזה. זה לא רק הוא, זה כל הפרקליטות".

דוד עמדה על כך שההצעה למרום הייתה בתום לב: "לא ידעתי שניסים מטפל בתיק הזה... אני הצעתי את המשרה לניסים בתמימות, כי חשבתי שהיא טובה לו, ולא חשבתי שאני עלולה באיזשהו אופן לפגוע בתיק שמטופל במשטרה או בפרקליטות".

הפעם היחידה בה נשאלה רות דוד על יצירת הקשר עם רונאל פישר הייתה ב-6.5.15. לדבריה, השניים איחדו את משרדיהם בדצמבר 2013, אך לא מבחינה כספית. התקופה היחידה בה קיבלה תשלום קבוע הייתה בין אוגוסט 2014 לבין סגירתו של המשרד בדצמבר שעבר, כאשר ייצגה את פישר: דוד קיבלה 20,000 שקל לחודש.

על יצירת השותפות אמרה: "אני לא עשיתי ולא בדקתי עם משרדים אחרים. זה היה משהו שהיה נראה נוח באותה עת [משרדיהם היו באותו בניין]. זה לא קשור לאמון. השותפות הייתה מאוד מסוימת ומאוד מוגבלת והיא בעיקר הייתה שותפות בשם. לרוב רובה של העבודה במשרד לא נחשפתי בכלל".