מגה מבקשת לאשר את תוכנית ההבראה

רשת מגה מבקשת (יום ב', 29.6.15) מבית המשפט המחוזי מרכז לאשר לה לכנס בתוך שבועיים אסיפות נושים לאישור תוכנית ההבראה שגיבשה. החברה מדגישה, כי אינה מתכוונת לבקש אישור להפחתת חובותיה, אלא רק לפרוס בצורה מסוימת חלק מהם. היא גם מבקשת להימנע ממינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט ולהפקיד את ביצוע התוכנית בידי היו"ר אביגדור קפלן והמנכ"ל רביב ברוקמאייר. הבקשה תידון ב-1.7.15.

מגה מסבירה את פנייתה בכך שעליה להגיע להסכמות עם שורה ארוכה של גורמים – הבנקים, הספקים ומשכירי הנכסים בהם פועלים סניפיה – וזאת ניתן לדבריה להשיג במהירות וביעילות רק באמצעות כינוס אסיפות נושים בפיקוחו של בית המשפט. לדבריה, המהירות נחוצה הן כדי להסיר מעל ראשה את עננת חוסר הוודאות ולמנוע פעולות חד-צדדיות של נושים, והן כדי לאפשר התארגנות לקראת תקופת החגים.

תוכנית ההבראה כוללת את המרכיבים הבאים:

• סגירת 32 סניפים והתמקדות בנקודות בהן יש לחברה יתרונות גאוגרפיים או שיווקיים.

• התייעלות חריפה במטה החברה ובמערכות הסחר והלוגיסטיקה שלה.

• בנייה ויישום של תוכנית עסקית להגדלת היקף המכירות בסניפי הרשת, תוך עידוד הלקוחות ותימרוץ העובדים.

דחייה בפרעון החובות

מגה מבקשת לדחות בשלוש שנים את פרעון קרן חובותיה לבנקים, ולאחר מכן לשלם מדי שנה 8.5% מקרן החוב במשך שבע שנים, ואת היתרה (40%) בשנה השמינית. עוד היא מבקשת לקבוע, כי הריבית שתשלם לבנקים תעמוד על 3.5% בשנה. לגבי הספקים מבקשת מגה דחייה של שנתיים בפרעון 30% מהחוב ופריסתו של חלק זה ל-36 תשלומים חודשיים בתוספת ריבית של 2% לשנה. מגה גם מבקשת אישור להשתחרר מחוזי שכירות המרכולים ולהפחית ב-5% את דמי השכירות שהיא משלמת.

לתקופת הביניים שעד כינוס האסיפות מבקשת מגה לאשר פריסה קצרה של תשלומיה לספקים ולנותני שירותים, בגין המוצרים והשירותים שקיבלה עד היום – בתנאי שהללו יתחייבו להמשיך לספק לה אותם. קבוצת אלון התחייבה להזרים לרשת 60 מיליון שקל לתקופת הביניים, אשר לדעת מגה תימשך לכל היותר עד סוף חודש אוגוסט.

על-פי הבקשה, החוב לספקים ונותנים שירותים עומד על 705 מיליון שקל, והחוב לבנקים – על 538 מיליון שקל. מגה מדגישה, כי נכון להיום היא אינה מפגרת בתשלום כלשהו לנושיה. בשנים 2014-2001 הפסידה הרשת למעלה מ-700 מיליון שקל, מתוכם 400 מיליון שקל ב-2014 לבדה. ברבעון הראשון של 2015 הסתכמו הפסדי הרשת ב-80 מיליון שקל.

שווי המלאי שבידי הרשת עומד על 283 מיליון שקל (מחירי עלות), ושווי הציוד הקבוע – על 445 מיליון שקל. יתרת הלקוחות היא 140 מיליון שקל. מבין הבנקים, הנושה הגדול ביותר של מגה הוא בנק הפועלים (301 מיליון שקל), ואחריו בנק מזרחי-טפחות (145 מיליון שקל), בנק לאומי (59 מיליון שקל) והבנק הבינלאומי (53 מיליון שקל).

כישלון בתחום הדיסקאונט

הפנייה מזכירה את עיקרי ההסכם עם העובדים, לפיו יפוטרו מאות רבים מהם בסניפים, במטה ובזרועות הלוגיסטיקה (בין היתר ייסגר המרכז הלוגיסטי בקיבוץ אייל); קיצוץ של 35 מיליון שקל בשכר העובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים; קיצוץ של 10% בשכר העובדים המועסקים בחוזים אישיים; הקצאת 33% ממניות מגה לעובדים; ומינויו של פרופ' ירון זליכה לסגן יו"ר הדירקטוריון כנציג העובדים. לצד זאת, התחייבה קבוצת אלון להזרים למגה 220 מיליון שקל.

מגה מסבירה את המצב אליו נקלעה בשורה של גורמים, ובהם התגברות התחרות מצד רשתות הדיסקאונט וכשלונה של מגה עצמה בתחום זה, תדמית של רשת יקרה יחסית, עלייה בדמי השכירות וגידול ניכר במספר המרכולים בארץ מעבר לצורך האמיתי בהם. לצד זאת מצביעה מגה על האטה כללית במשק, המחאה החברתית ועליית שכר המינימום.

הבקשה מתייחסת בנפרד לרשת עדן טבע מרקט, ש-51% ממניותיה בידי מגה. בשנת 2014 הפסידה הרשת 54.7 מיליון שקל, וברבעון הראשון של השנה הנוכחית – 9 מיליון שקל. היא גם חייבת למגה 101 מיליון שקל בשל הלוואות בעלים, ומגה אומרת שהיא בוחנת את האפשרות למכור את השליטה בה; "המצב הנוכחי שבו הרשת מפסידה ומדממת לא יכול להימשך לאורך זמן רב".

הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד אמיר ברטוב, דנית רימון, יוסי מנדלבאום ויוני שטיינמץ ממשרד ליפא מאיר.