לקוחות בנק איגוד תובעים פיצויים

( 09-06-15) בני הזוג ציפורה ואברהם אלטר הגישו תביעה בסך 1.33 מיליון שקלים כנגד בנק איגוד בטענה כי יועץ ההשקעות מטעם הבנק מעל באמונם, פעל בחשבונותיהם ללא אישורם וידיעתם, והפר את חובת הזהירות כלפיהם בשעה שלא נהג בכספם בזהירות וברמת המיומנות הנדרשת.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי אברהם (86) וציפורה אלטר ניהלו את חשבונם המשותף בסניף הבנק בהרצליה ובמסגרתו קיבלו בין היתר שירותי ייעוץ להשקעות בשוק ההון באמצעות יועצי ההשקעות מטעמו של הבנק. נכון לחודש דצמבר 2009 נאמר בתביעה, התנהל תיק ההשקעות של התובעים על מי מנוחות ושוויו עמד על 2.1 מיליון שקלים.

לדברי התובע אברהם אלטר הוא הצהיר נחרצות בפני יועץ ההשקעות יואב שפירא שהחל בתחילת שנת 2010 לפעול כיועץ השקעות בבנק על אי רצונו המוחלט ליטול כל סיכון בהשקעתו. ואולם הלה קבע את תמהיל הסיכון של תיק ההשקעות בהתעלמו מהצהרה זו, והחליט לא רק להמיר את כל השקעתם של בני הזוג אלטר ממט"ח לשקלים, אלא לעשות כן תוך קנייה מסיבית של אג"ח קונצרניות בעלות סיכון גבוה- בעלות דירוגים נמוכים או כלל לא מדורגות- קרי "אג"ח זבל".

בתביעה נאמר כי בסיומה של שנת 2010 עמד שווי תיק ההשקעות של התובעים על הסך של 2.4 מיליון שקלים כאשר רובו המוחלט של התיק מוחזק באג"ח קונצרניות של חברות ישראליות רובן אגרות חוב בעלות סיכון בינוני-גבוה ורמות דירוג נמוכות או ללא כל דירוג.

לטענת התובעים שנת 2011 והשנים אחריה אופיינו באיבודה לדעת של השקעתם, כאשר יועץ ההשקעות רוכש ומחזיק אגרות חוב בסיכון גבוה בהיקפים עצומים תוך ריסוק השקעתם והתעלמות מוחלטת מתמרורי האזהרה הרבים והברורים המונפים לעברו במשך תקופה ארוכה.

לדברי התובעים באמצעות עו"ד עילי מימן במהלכה של שנת 2011 החל יועץ ההשקעות ברכישה אגרסיבית של אג"ח זבל וכי תוך שהוא אף מתעלם מכך שגם המערכת האוטומטית של הבנק אותה הוא מנהל הייתה סבורה כי רמת הסיכון הרצויה עבור התובעים הינה "סיכון נמוך" וכי במקביל יש לצמצם את היקף האחזקות באג"ח.

בתביעה נאמר כי במהלך שנת 2012 המשיך יועץ ההשקעות בפעילותו הנמהרת ובהחזקתו באג"ח בעלות סיכון גבוה תוך שהוא ממשיך להסב נזקים גבוהים לתיק ההשקעות. במהלך שנת 2013 התמעטה הפעילות בתיק ההשקעות לאחר שחלק מאגרות החוב שהוחזקו הגיעו להסדרי חוב או נמחקו ממסחר, וחלקם האחר הגיע לשערים כה נמוכים שהפכו כל מסחר בהם כמעט ללא רלוונטי. ואולם על אף מיעוט הפעילות גם בשנת 2013 הסב יועץ ההשקעות נזקים להשקעת התובעים.

במהלכה של שנת 2013 עזב יועץ ההשקעות את הבנק כאשר הוא מותיר מאחוריו את התובעים ובידיהם פחות ממחצית מהשקעתם במועד תחילת הפעילות. לדברי התובעים מחוות הדעת שניתנה להם והממחישה את רשלנותו הקיצונית וחוסר האכפתיות אשר הפגין יועץ ההשקעות של הבנק במסגרת תפקידו, לו הוא היה פועל כמצופה ממנו בהתאם לצרכיהם היה תיק ההשקעות שלהם בתחשיב שמרני שווה ערך לסך של 2.42 מיליון שקלים בסוף שנת 2012 ולא 1.1 מיליון שקלים כפי שהיה בפועל, ומכאן כי נזקם של התובעים נאמד ב-1.33 מיליון שקלים.