בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף, בהרכב של שבעה שופטים, בשאלה האם ניתן לקזז אחורה הפסדים לצורכי מס. כך קבעה (יום ה', 18.6.15) הנשיאה מרים נאור. זוהי הפעם הראשונה מאז נכנסה נאור לתפקידה לפני חמישה חודשים, שהיא מורה על דיון נוסף.
פסק הדין המקורי ניתן בעניינם של אברהם הירשזון ואהובה דמארי, שהודו בגניבות ממעבידיהם והחזירו את כספי הגניבה. החוק קובע שהכנסות מגניבות חייבות במס, ולכן הוצאו לשניים שומות. כאשר הוחזרו הכספים, טענו הירשזון ודמארי שיש להכיר בכספים שהחזירו כהפסדים ולהתיר להם לקזז אותם מהכנסותיהם החייבות במס.
המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, קבע לראשונה עקרונית שאין למנוע בצורה גורפת קיזוז הפסדים לאחור. לדברי רובינשטיין, העובדה שפקודת מס הכנסה אינה מזכירה אפשרות זו, אינה יוצרת הסדר שלילי המונע אותה, ולכן במקרים יוצאי דופן ניתן יהיה לבצע קיזוזים כאלו. במקרים של הירשזון ודמארי קבע רובינשטיין, כי בשל טיב המקרים - יש להתיר להם לקזז אחורה מחצית מן הסכומים שהחזירו.
רשות המיסים ביקשה לקיים דיון נוסף בפסיקה זו, וציינה שפקידי השומה כבר קיבלו מספר רב של פניות בבקשה להחיל על נישומים נוספים את הלכת הקיזוז לאחור. הרשות הזהירה, כי משמעות פסק הדין תהיה הוצאה של מיליארדי שקלים. לדברי המדינה, "כאשר פסק הדין קובע מפורשות שההלכה אשר נפסקה בו שונה מ'הדעה המקובלת במשפט הישראלי' (לרבות תוך הפניה להלכה פסוקה סותרת) וכי הפרשנות הניתנת בו להוראת חקיקה ראשית מנוגדת ל'עמדה המקובלת בישראל' - הרי שמדובר בעליל בפסק דין המהווה הלכה העומדת בסתירה להלכות קודמות, ואשר מפאת חידושה וחשיבותה יש הצדקה לקיים לגביה דיון נוסף".
נאור קיבלה כאמור את הבקשה וקבעה שהדיון יתקיים בפני שבעה שופטים, אך טרם הודיעה מי יצטרפו לרובינשטיין ונעם סולברג (שתמך בו) ולניל הנדל (שסבר שאין להתיר את הקיזוז לאחור). את המדינה מייצגים עוה"ד יעל ורבה-זלינגר ועמנואל לינדר, ואת הירשזון ודמארי - עוה"ד מיכה ביסטריצקי, זיו שרון ושרונה בוחניק. שרון אמר בתגובה, כי הוא מצפה שפסק הדין ייוותר על-כנו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה