תביעה כנגד בעלת דירה- הדירה שנמכרה איננה דירה אלא חלק מדירה

דניאל עקיבא פנחס קוטלר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה להצהיר על בטלות הסכם שנחתם בינו לבין שרה הייניך מעומר לרכישת דירת מגורים בתל אביב. זאת בטענה לאי התאמה מהותית הבאה לידי ביטוי בכך שהדירה הלכה למעשה אינה חוקית שכן היא איננה דירה אלא חלק מדירה אשר אינה מהווה יחידת דיור אחת נשואת היתר הבניה.

בתביעה נאמר כי בהתאם להיתר הבניה המקורי בקומת הקרקע של הבניין שברחוב ארלוזורוב בתל אביב בו מצויה הדירה ניתן היה לבנות שתי דירות בלבד, וכי דירתה של הנתבעת דהיינו הדירה המקורית פוצלה ללא היתר כדין לשתי דירות והדירה של הנתבעת הינה חלק מדירה דהיינו הדירה "נובעת" מפיצול דירה אחת גדולה לשתי דירות וזאת ללא קבלת היתר בניה כדין, ובניגוד להיתר הבניה.

לטענת התובע אי ההתאמה שהתגלתה לאחר שפנה לבנק לשם נטילת משכנתא למימון יתרת התמורה ובעקבות בדיקת השמאי מטעם הבנק, הייתה ידועה לנתבעת וכי זו הטעתה אותו ביודעין, ולחילופין היה עליה לדעת אודות אי ההתאמה, וכך או כך אילו הייתה אי ההתאמה מובאת לידיעתו הוא לא היה מתקשר בהסכם המכר.

על פי כתב התביעה ההסכם בין הצדדים נחתם בראשית חודש מרץ והתמורה שנקבעה הייתה 2.5 מיליון שקלים ומועד מסירת הדירה נקבע ליום ה-1 בחודש מאי וזאת כנגד תשלום יתרת התמורה בסך 1.56 מיליון שקלים. התובע מציין כי המשא ומתן מטעם הנתבעת נוהל על ידי בנה מאיר הייניק שהציג עצמו כעו"ד ואשר לטובתו הייתה רשומה הערת אזהרה על זכויותיה בדירה.

התובע טוען כי מבדיקה שערך בא כוחו במחלקת ההנדסה של העיריה לבחון האם קיים היתר בניה נוסף מאוחר יותר המסדיר את פיצולה של דירת המקור התברר כי היתר שכזה לא נמצא. לדברי התובע במענה להודעתו לנתבעת על ביטול הסכם המכר בשל מצגי השווא ואי ההתאמה המהותית שבממכר, עמדה הנתבעת על כך שאין כל פגם בדירה ואין כל מקום לביטול ההסכם.

לדברי התובע באמצעות עוה"ד מנחם נחשוני ורוני מישקובסקי לאחר הודעת הביטול עוד הוחלפו תכתובות בין הצדדים ואף נתקיימה פגישה בין הצדים ובאי כוחם במטרה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה אולם ללא הועיל. התובע מצרף לתביעתו חוות דעת של שמאי מקרקעין בסוגיית חוקיות הדירה ובה קבע השמאי באופן חד משמעי שהממכר מהווה חלק מדירת המקור, שפיצול דירת המקור נעשה שלא כדין, וכי לא ניתן להכשיר את הפיצול.

אשר על כן מבקש התובע מבית המשפט להצהיר על ביטול ההסכם ולהורות לנתבעת להשיב לו את הסכומים ששילם עד כה במסגרת חיוביו על פי ההסכם בסך מיליון שקלים, ובנוסף לפצות אותו בסך של 250,000 שקלים בשל הפרת ההסכם על ידה.