פגיעה במהלך תיקון תקר בגלגל הרכב לשם המשך בנסיעה נחשבת לתאונת דרכים

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי יש לכלול במונח "נסיעה" שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים פעולות לתיקון תקר בחניית הבניין אשר קדמו לה כאשר התיקון נעשה בסמיכות לפעולת הנסיעה ולצורך המשכתה המידית. כפועל יוצא מכך קבע בית המשפט כי קטיעת קצה אצבעו של טל אלבו יועץ השקעות בבנק במהלך ניסיון להרמת רכב באמצעות מגבה לשם תיקון תקר בגלגל הוא בגדר תאונת דרכים כמשמעותו בחוק הפיצויים, ועל כן אחראית חברת הביטוח הכשרה לפצות אותו בגין נזקיו.

אלבו טען בתביעתו כי אחיו הזעיק אותו על מנת לסייע לו בתיקון התקר באחד מגלגלי רכבו בחניית ביתו, וכי תוך כדי ניסיון להרמת הרכב באמצעות המגבה השתחרר המגבה מאחיזתו ברכב ואצבעו נמחצה בין המגבה לבין הרכב ונפגעה קשות.

הכשרה שביטחה את השימוש ברכב הכחישה את נסיבות האירוע וטענה כי גם אם אכן התרחש האירוע בהתאם לתיאורו של התובע אין עסקינן בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים.
לטענת הכשרה פעולת תיקון תקר בחניית הבניין אינה בגדר "נסיעה" ואינה בגדר "תיקון דרך" שהן פעולות ה"שימוש" הרלוונטיות המוכרות בחוק.

לדברי הכשרה רק תיקון בלתי צפוי שהתעורר בו הצורך במהלך נסיעה ולשם המשכתה יחשב כ"שימוש" , שלא כמו במקרה הנדון בו התיקון לא אירע אגב נסיעה אלא כאשר אחיו של התובע שב לחניית הבית לאחר שגילה כי יש לו תקר בגלגל, דהיינו הוא כבר סיים את הנסיעה בה החל קודם לכן.

השופטת מי-טל אל-עד קרביס קבעה תחילה כי התובע הוכיח במידה הדרושה במשפט האזרחי- במאזן ההסתברויות- כי הוא נפצע בעת שניסה לתקן תקר בגלגל רכבו של אחיו. השופטת ציינה כי התיקון אמנם בוצע בחניית הבית ולא ב"דרך", ואולם במקרה הנדון הנהג גילה את התקר בגלגל בעת שרכבו היה ברחוב סואן בו לא ניתן היה להשאיר את הרכב זמן ממושך וממילא מקום מסוכן לשם החלפת הגלגל, ועל כן החליט לחזור בנסיעה אחורנית לחניית ביתו. באותה מידה הוא יכול היה להזיז את רכבו לצד הכביש או להיכנס לחנייה של בניין אחר, וספק אם היה ניתן לטעון כלפיו כי לא תיקן את רכבו ב"דרך" עצמה.

לדברי השופטת עסקינן במצב בו הנהג כבר החל בנסיעה ונאלץ לעצור בשולי הדרך על מנת לתקן את התקר, והעובדה כי ביתו היה בסמוך ועל מנת למנוע הפרעה לתאונה או סכנה לעצמו חזר לאחור לחניית הבית, אין בה כדי לעמוד לו לרועץ. השופטת הדגישה כי מבחינת הזמן התיקון נעשה בסמיכות לפעולת הנסיעה ולצורך המשכתה המידית.

עוד קבעה השופטת בפסק דינה כי התיקון נדרש באופן פתאומי והיה בבחינת פעולה הכרחית על מנת לאפשר את המשך הנסיעה ברכב, ובנוסף התיקון נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי שבהמשך הנסיעה ברכב שבגלגל שלו יש תקר.

לסיכום קבעה השופטת כי במקרה הנדון התקיימו כל המבחנים שהוצעו בפסיקה, וכי בהתאמה האירוע במהלכו נקטע קצה אצבעו של התובע הוא בגדר תאונת דרכים כמשמעותו בחוק הפיצויים, והכשרה אחראית לפצות אותו בגין נזקיו וזאת בסכום של 360,000 שקלים בצירוף הוצאות משפט. ואולם הכשרה אינה משלימה עם פסק הדין ועל כן הגישה עליו ערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.

לטענתה התובע לא הוכיח את גרסתו לאירוע התאונה, וגם אם הוכיח את עצם האירוע הרי אין לסווגו כתאונת דרכים כמשמעות מונח זה בחוק הפלת"ד. לדברי הכשרה ההלכות קובעות כי אין לכלול במונח "נסיעה" פעולות לתיקון תקר בחניית הבניין אשר קדמו לה, וכי המחוקק קבע במפורש כי רק טיפולי דרך ייחשבו כ"שימוש" בעוד שטיפולים יזומים או תיקונים בחצר\חניית הבית אינם נחשבים ל"שימוש" כמשמעותו בחוק.