ערעור על חיוב בפיצויים בגין הפלייה בקבלה לעבודה

חברת מ. דיזינגוף ושות' ( נציגות קלובים) המייצגת מועדונים לשיפוי הדדי של בעלים וחוכרים של כלי שיט וסוכניהם בישראל מערערת על קביעת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה לפיה היא לא קיבלה לעבודה למשרת עו"ד את עו"ד נעמי מושקוביץ סקורצקי על רקע היותה אם לשלושה ילדים, ועל סמך הנחתה כי עקב היותה דתייה היא מבקשת להביא מספר רב של ילדים נוספים בהמשך.

בכך נקבע בפסק הדין הפרה החברה את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין חייב את החברה לפצות את עו"ד סקורצקי בסך 50,000 שקלים הכולל בחובו גם פיצוי בגין עוגמת נפש וכן הוצאות משפט בסך 8500 שקלים.

עו"ד סקורצקי טענה בתביעתה כי במהלך ראיונות העבודה שנערכו לה בחברה היא נשאלה אודות מצבה המשפחתי כולל מספר ילדיה וגילם, וכן לגבי תכנון משפחתי עתידי, לרבות כמה ילדים בכוונתה להביא לעולם? תוך ציון העובדה כי השתייכותה למגזר הדתי-חרדי עלולה להפריע. עו"ד סקורצקי ציינה בתביעתה כי הרגישה מובכת ומושפלת נוכח השאלות שנשאלה במסגרת אותם ראיונות עבודה, ולטענתה היא הופלתה באי קבלתה לעבודה על רקע ובשל היותה אם ודתיה.

בית הדין האזורי בראשות השופטת מיכל פריימן קיבל את עדותה של התובעת לפיה במהלך הפגישה בינה לבין מנכ"ל החברה שמעון זיו היא נשאלה על ידו שאלות חודרניות ומשפילות הקשורות לילדיה וליכולתה לגדלם במקביל לעבודה, שאלות באשר לתכנון המשפחה בהיותה משויכת למגזר החרדי, ובדבר כוונתה להביא ילדים נוספים לעולם.

עוד קיבל בית הדין את עדותה של התובעת לפיה בכל הנוגע לאמירות סטריאוטיפיות שנאמרו לה על ידי המנכ"ל כגון שהיא תצטרך לעבוד "כמו גבר", וכי הוא צריך לדעת שיהיה מי שיוציא את הילדים מהגן, וכי לא יהיו לה הנחות על רקע היותה אישה ואם לילדים.

בית הדין קבע כי לא היה מקום לשאלות חודרניות, בלתי רלוונטיות, הפוגעות בפרטיותה של התובעת, ולאמירות הסטריאוטיפיות. בית הדין דחה את טענת המנכ"ל לפיה השאלות אותן שאל את התובעת היו בגדר "תיאום ציפיות" בין צדדים ליחסי עבודה, הליך שמקובל לעשותו בטרם קבלה לעבודה.

בעניין זה קבע בית הדין כי אמנם בשלב המשא ומתן לקבלת עובד לעבודה נחוצים למעסיק מירב הפרטים אודות המועמד לעבודה, ואולם יחד עם זאת יש להתחשב בזכות העובד לפרטיות שמקורה בכבוד האדם שלו. בית הדין השתכנע כי התובעת הוכיחה את התאמתה לתפקיד וכי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התובעת לא הופלתה לרעה מחמת היותה אישה ואם דתית.

עוד קבע בית הדין כי טענת הנתבעת לפיה קיבלה לשורותיה נשים אימהות והן הועסקו במחלקת התביעות לא הוכחה. לסיכום קבע בית הדין כי נוכח התנהגות אמירות הנתבעת, העובדה שהתבעת ענתה לדרישות התפקיד, העדר הסבר סביר לדחיית מועמדותה, והעובדה שמועמד אחר התקבל לתפקיד, הוא שוכנע כי הנתבעת לא קיבלה את התובעת לעבודה על רקע היותה אם לשלושה ילדים ועל סמך הנחתה כי עקב היותה דתייה היא מבקשת להביא מספר רב של ילדים נוספים בהמשך. ובכך קבע בית הדין הפרה הנתבעת את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בערעור שהגישה חברת מ. דיזנגוף ושות' על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה נטען כי החברה שהינה היחידה בארץ הפועלת בתחום עיסוקה פירטה באזני כל המועמדים את אופי התפקיד והדרישות החריגות שלו והכול מבלי להתייחס להיותה של עו"ד סקורצקי דתיה או אם, וכי כל האמרות המיוחסות למנכ"ל החברה לא נאמרו, וכי לכל הפחות מדובר בהוצאת דברים מהקשרם.

לדברי החברה בית הדין האזורי חטא לתפקידו כערכאה דיונית האחראית על בחינה וקביעה של ממצאים עובדתיים, התעלם מראיות שהונחו בפניו, ונתן את פסק דינו תוך שנמנע מלהתייחס לחלק ניכר מהעובדות הרלוונטיות שהוכחו בפניו ואשר היו חיוניות להכרעה הנכונה בתיק.