הוריה של מעיין ספיר תובעים את פרופ' היס והמכון הפתולוגי

( 10-05-15) שרה ועוזיעם ספיר מרחובות הוריה של מעיין ספיר שנרצחה באכזריות לפני 9 שנים בהיותה בת 15 שנים הגישו תביעת נזקי גוף כנגד הפתולוג פרופ' יהודה היס המנהל לשעבר של המכון הפתולוגי באבו כביר וכנגד המכון עצמו. בתביעה נאמר כי פרופ' היס ניתח את גופתה של מעיין, הוציא רקמות מגופתה ודאג שיישמרו בחצרי המכון במקום להביאן לקבורה.

לטענת התובעים כאשר נודע להם כי גם רקמותיה של מעיין נמצאות בין אלפי האיברים והרקמות של גופות שהובאו לבדיקות במכון והוחזקו במרתפי המכון הפתולוגי במקום להעבירן למשפחות ולהביאן לקבורה יחד עם הגופות, גרם להם הדבר לשבר גדול, צער, ועוגמת נפש עצומים אשר פתחו מחדש את הפצעים שממילא טרם הגלידו מאז הירצחה של בתם בסוף חודש מאי 2005.

לדברי התובעים הידיעה כי במשך 7 שנים נמצאו איבריה ורקמותיה של בתם האהובה במכון הפתולוגי במקום להביאם לקבורה, גרמה להעמקת השבר מנו סבלו ממילא בעקבות הרצח, לזעזוע עמוק, נדודי שינה קשים, ולעוגמת נפש. לטענתם הימשכות ההליכים ממועד הגילוי לפני כ-3 שנים ועד המועד בו הובאו איבריה ורקמותיה של מעיין לקבורה אף היא העצימה את כאביהם ואת ייסוריהם.

בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד מיכל וולוך ואילן אמודאי נאמר כי מאז רצח בתם לא ידעו הוריה רגע אחד של מנוחה, אך הגילוי כי גם היא לא זכתה למנוחה שלמה אפילו בקברה, והצורך להילחם על מנת לקבל את רקמותיה ולהביאן לקבורה, הגבירו את סבלם ואת ייסוריהם.

לדברי התובעים לאחר טקס הקבורה הנוסף הם התקשו לתפקד, סבלו מסיוטים וממחשבות חוזרות ונשנות אודות רקמותיה של בתם ה"זועקות לעזרה" ממרתפי המכון הפתולוגי.

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בהרצליה נאמר כי ד"ר ריקרדו נחמן המועסק במכון לרפואה משפטית ניסה לשכנע את שרה ספיר לוותר על הסיפור ולשכוח ממנו, וכי רק לאחר שכנועים מצדה הסכים לומר לה כי קיימות במכון רקמות של מעיין אך לא הסכים לומר לה אילו רקמות. ד"ר נחמן הציע לשרה ספיר כי רקמותיה של מעיין ייקברו בקבר אחים אולם היא לא הסכימה לכך ביקשה לקבל את רקמותיה על מנת לקבור אותן בקברה.

בתביעה נאמר כי רק בחלוף שנה וחצי ממועד פנייתה הראשונה של שרה ספיר ולאחר פניות רבות שלה ושל באי כוחה הצליחו התובעים לקבל סוף סוף צנצנת אחת עם רקמותיה של מעיין ואלה נקברו יחד עם גופתה בטקס קבורה חוזר.

מעיין ספיר נרצחה בדרכה מביתה לבילוי בקניון בעיר רחובות על ידי נער בן 16.5 אשר גם אנס אותה. בית המשפט דחה את טענתו לפיה היה שיכור בעת המעשה וכי לא הבין את מעשיו מכיוון שקודם לכן הריח דבק. הנער הודה בפתיחת משפטו בגרימת מותה של מעיין בחניקה אולם לא הודה במעשים המיניים שבוצעו בה. הוא טען כי ביצע את המעשה תחת השפית סמים, אלכוהול ודבק שבריח.