הולנד מקצצת פנסיית ניצולי שואה הגרים בשטחים

אחרי סימון מוצרים מהתנחלויות וחרם על חברות ישראליות - מדינות אירופה מחריפות את המדיניות נגד ישראל-והפעם מדובר בהחלטה בעייתית במיוחד. הולנד החליטה לקצץ קצבאות של ניצולי שואה המתגוררים מעבר לקו הירוק. כתבת חדשות2, לי נעים, דיווחה כי ד', ניצולת שואה בת 90 מהולנד, החליטה לאחרונה לעלות לארץ ולהיות עם בני משפחתה. היא עברה לגור ביישוב באזור מודיעין, קצת מעבר לקו הירוק.

בנה של ד' מספר: "אימא עלתה לארץ לפני כמה חודשים. אחרי שראתה מה שקורה באירופה היא החליטה שהיא לא רוצה להמשיך לחיות שם ולעלות לארץ".

ד' מקבלת סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים למיצוי זכויותיה כניצולת שואה בישראל. נוסף על כך היא מקבלת מממשלת הולנד כ-1,100 אירו קצבת זקנה וקצבה נוספת שהיא זכאית לה בשל היותה ניצולת שואה. היא עדכנה את ממשלת הולנד על כתובתה החדשה וקיבלה תגובה מפתיעה. במכתב שנשלח אליה נאמר: "גברת נכבדה, בשל היותך גרה בגדה המערבית, פריפריה אשר אין לנו שום הסכם עימה, אנו מחויבים לנכות אחוזים גבוהים מקצבת הזקנה שלך".

"זה נתן לאימא שלי פליק כזה שהיא פשוט פרצה בבכי", מספר בנה. "היא לא ישנה מאז. היא איבדה את האמון ורוצה לחזור לחוץ-לארץ".

בתוך מספר ימים הופחתה הקצבה של ד' ל-740 אירו, כ-35% פחות ממה שקיבלה עד היום. ההסבר הרשמי של הרשויות בהולנד הוא שכל ישוב הנמצא ביהודה, בשומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן נחשב כיישות מדינית נפרדת מישראל עימה אין לממשלת הולנד הסכמים מדיניים.

בני משפחתה של ד' מנסים להיאבק ולשנות את רוע הגזירה, ובעיקר מתקשים לעכל את ההנחיה שיצאה בעקבות חוק שחוקקה ממשלת הולנד.

* יושב-ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה, קולט אביטל, מסרה בתגובה "מדינות אירופה יכולות לקבוע קו מדיני בנושא מדיניות ישראל בשטחים, אך הדיאלוג בנושא זה והמסקנות צריכים להיות מופנים כלפי קובעי המדיניות בישראל. מפתיע ומקומם שדווקא ממשלת הולנד בחרה להתחשבן ולהפעיל סנקציות נגד אזרחים שעברו את השואה על אדמתה ושבחרו, לעת זקנה, לעבור לגור עם ילדיהם. קשה לקבל את ההתנכלות בניצולים שרווחתם הייתה צריכה להיות קודש בעיניהם".

"לא נקבל בנייה בהתנחלויות"

צילום: [צילום: יח"צ]

בתוך כך, בנאום במסגרת "יום אירופה" באוניברסיטת חיפה, אמר ראש משלחת האיחוד האירופי בישראל לארס פאבורג-אנדרסן כי "כל הסכם חייב לשקף את האינטרס הביטחוני הישראלי, אך בהחלט קיים אצל מדינות האיחוד ייאוש הולך וגובר מכך שאין כל התקדמות בתהליך המדיני".

לדבריו, ישראל היא השותפה הקרובה ביותר של האיחוד האירופי וכי אין אף מדינה אחרת שהשותפות איתה עמוקה, כמו השותפות עם ישראל. "לאיחוד האירופי ולישראל יחסים עמוקים במגוון רחב של נושאים. יש בינינו יחסי מסחר, שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי, קשרי תיירות ענפים ועוד. לצערי, מה שמקבל תהודה אלו הן נקודות המחלוקת בינינו בעיקר בתחום המדיני".

בנושא המדיני אמר כי האיחוד עקבי בתמיכה בהקמת מדינה פלשתינית "בעיקר כי אנחנו מאמינים שזה פתרון טוב עבור האינטרס הישראלי", הוא הוסיף כי לאיחוד האירופי ברור שהאחריות להגיע להסכם היא לא של ישראל בלבד, וכי כדי להגיע להסכם צריך פרטנר, וגם עליו מוטלת האחריות להתקדמות או לקיפאון, אולם, "איננו יכולים לקבל צעדים שלוקחים את המצב אחורה, ובעיקר את נושא הבנייה בהתנחלויות".

פאברוג-אנדרסן ציין כי האיחוד האירופי בעד דיאלוג ונגד בידוד ואף ציין כי האיחוד מצפה מהממשלה החדשה לפעול למען קידום התהליך המדיני והבטיח את סיוע האיחוד בכך דרך אפשרית.

השגריר התייחס למצב הביטחוני באזור ואמר כי אין ספק שכל הסכם מדיני חייב לשקף את האינטרס הביטחוני הישראלי, כולל האיומים החדשים שהגיעו בעקבות "התמוטטות האביב הערבי", כלשונו ובעיקר, האיום של אירן גרעינית. "אנחנו מבינים בהחלט את הדאגה הישראלית מההסכם המתגבש עם אירן ואנחנו לוקחים את הדאגות האלה בחשבון בדיונים, כשהמטרה היא להביא לכך שתוכנית הגרעין האירנית תהייה למטרות אזרחיות בלבד. הטילים שאירן מפתחת יכולים להגיע גם לאירופה ולכן גם אנחנו מודאגים מאירן גרעינית וחשוב לנו שישראל תבין שהיא לא לבד בדאגותיה".