המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, שלחה לחברות הביטוח טיוטה של תקנות, שיקבעו תנאים אחידים לביטוחי אובדן כושר עבודה. סלינגר אומרת שכיום יש הבדלים בין החברות, והפוליסה האחידה תסייע למבוטחים לבחור בין התוכניות על-פי הפרמיה הנדרשת ושיקולים אחרים. היא תפרסם את התקנות לאחר קבלת תגובות חברות הביטוח ולשכת סוכני ביטוח.
התקנות יחולו רק על חלק קטן מהשוק - פוליסות חדשות שיונפקו על-ידי חברות הביטוח. כל המבוטחים בקרנות הפנסיה נהנים ממילא מביטוח נכות, וכל מי שרכש בעבר ביטוח מנהלים - שמכירתו הופסקה לפני יותר משנה - נהנה מביטוח א בדן כושר במסגרת פוליסה זו.
כתב News1 מציין, שהפוליסה המוצעת נבנתה על-פי הדגם של ביטוח נכות בקרנות הפנסיה. למעשה, מבקשת הפוליסה לחייב את חברות הביטוח להתאים את הפוליסות שלהן למקובל בקרנות הפנסיה. לאור התחרות בין החברות, אין הבדלים גדולים בין המצב הנוכחי למוצע. דוגמה בולטת: הפוליסה החדשה תופעל רק אם המבוטח נפגע או חלה באופן שהגיע לנכות של 75% - כמו היום.
לא מכתיבים את גובה הפרמיה
יודגש, כי התקנות החדשות אינן מדברות על גובה הפרמיה. כל חברה תוכל לגבות מהמבוטחים פרמיה כרצונה, וזו כנראה תהיה התחרות העיקריות ביניהן.
התקנות החדשות, שחלק גדול מהן מנציחות כאמור מצב קיים, קובעות בין היתר:
* חברת הביטוח תשלם את הפיצוי בתשלומים חודשיים עד גיל הפרישה לפנסיה של העובד. (סעיף קיים)
* חברת הביטוח לא תוכל לחייב את המבוטח שנפגע לעבוד בעבודה נחותה לעומת מה שהיה לו עד עתה (סעיף חדש - ראה דוגמאות בהמשך הידיעה).
חישוב הפיצוי וסעיפים אחרים -כמקובל כיום
* תקופת המתנה - שלושה חודשים (קיים).
* חישוב גובה הפיצוי - לפי ממוצע השכר או ההכנסה (לעצמאים) בשנה שלפני הפגיעה או המחלה (קיים, אך בפיקוח טוענים שהחישוב אינו אחיד בכל החברות).
* חברת הביטוח לא תגבה פרמיות בעד התקופה שבה מקבל המבוטח פיצוי אבדן כושר (קיים).
* התשלומים יהיו צמודים למדד בשנתיים הראשונות, ולאחר מכן צמודים לתשואת תיק ההשקעות של חברת הביטוח (חידוש).
* הפיצוי החודשי יהיה צמוד גם לעליה שנתית של עד 15% בשכר המשולם לבעלי מקצוע מקבילים (חדש).
* חברת הביטוח תוכל להקטין את התשלום החודשי, אם למבוטח יש הכנסות נוספות, שאותן החל לקבל לאחר פגיעתו, וכתוצאה מכך מגיע סך הכנסתו ליורת מ-100% משכרו או הכנסתו לפני הפגיעה. (יש חידושים בסעיף זה).
* לא ישולם פיצוי, אם הפגיעה או המחלה נגרמו כתוצאה מניסיון התאבדות, אלכוהוליזם, עבירה פלילית או פגיעה מנזק גרעיני, כימי או ביולוגי (קיים).
* החברה תוכל להציע לעובד, באמצעות המעביד, תוכנית שיקום מקצועי, אך המבוטח לא יהיה חייב לקבל את ההצעה (חדש - אך לא מהותי, כי המבוטח זכאי לסרב להצעה).
הכנר שנפגע בידו
החידוש העיקרי בפוליסה המוצעת הוא, שחברת הביטוח לא תוכל לחייב מבוטח לעבוד בכל עבודה שתרצה. דוגמה ידועה מהספרות המקצועית: כנר נפגע בידו ואינו יכול לנגן; הוא יקבל פיצוי חדשי שישקף את הכנסתו החודשית המלאה ערב התאונה; חברת הביטוח לא תוכל לדרוש ממנו לעבוד בתפקיד ניהולי או אחר בתזמורת. דוגמה אחרת: אי- אפשר יהיה לחייב רופא שנפגע או חלה לעבוד במקום זאת כמרדים. עד עתה, נאלצו המבוטחים לפנות במקרים כאלו לבית המשפט.
אבל לשם מה זה נחוץ?
לא ברור לשם מה מתערבת המפקחת בפעילות העסקית של חברות הביטוח, זאת בשל העובדות הבאות:
* הפוליסה המוצעת זהה לביטוח נכות של קרנות הפנסיה, המכסות את הרוב המכריע של העובדים במשק.
* מי שרוכש כיום בחברות הביטוח פוליסות אבדן כושר הם בעיקר אנשים בעלי אמצעים, המבקשים להבטיח את עצמם ובני משפחותיהם בביטוח נוסף. אפשר לסמוך עליהם, שהם יודעים להתמקח ולהשיג תנאים טובים.
* בפוליסה אין כאמור חידושים גדולים לעומת המצב הקיים.
* חברות הביטוח יוכלו להציע הרחבות ותוספות לפוליסה הבסיסית, כך שלמעשה לא יקרה כמעט דבר.
* בשוק קיימת תחרות בין חברות הביטוח בהנפקת פוליסות אלו. כל מי שירצה ישווה כמה תוכניות ויבחר את הטובה ביותר בעבורו. הוא לא זקוק לפיקוח הממשלתי.
* הפוליסה אינה מכתיבה פרמיות - וטוב שכך - והשוק מתנהל ממילא לפי עקרון התחרות החופשית.
אז לשם מה כל זה נחוץ? מדוע מתערבת המפקחת שוב ושוב בפעילות העסקית החופשית של חברות הביטוח והסוכנים?
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה