שיעור גידול נמוך באוכלוסייה הדרוזית

בסוף שנת 2014 מנתה העדה הדרוזית בישראל כ-136 אלף נפש, 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-8.0% מהאוכלוסייה הערבית במדינה. עם קום המדינה חיו בישראל כ-14.5 אלף דרוזים (1.2% מכלל האוכלוסייה). במהלך השנים גדלה האוכלוסייה הדרוזית בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות).

הדרוזים בישראל מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מהאוכלוסייה הדרוזית) ומחוז חיפה (כ-19%). למעשה, 98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים נמצאים במחוז חיפה. חלקם היחסי של אוכלוסיית הדרוזים ביישובים אלה גבוה. ב-13 יישובים חלקם היחסי מאוכלוסיית היישוב הוא 95% ויותר, ובשבעה מתוכם (בית ג'ן, מג'דל שמס, בוקעאתא, ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור ומסעדה) האוכלוסייה הדרוזית מהווה 100% מכלל אוכלוסיית היישוב. היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2013 היו דאלית אל-כרמל וירכא.

שיעור הגידול של האוכלוסייה הדרוזית בשנת 2013 (1.5%) היה נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית (2.4%), ומזה של האוכלוסיות היהודית (1.7%) והנוצרית (1.6%).

בסוף שנת 2013 היה הגיל החציוני (הגיל שמתחתיו מצויה מחצית מהאוכלוסייה) באוכלוסייה הדרוזית 26.3 שנים. 28.7% מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0 שנים וכ-5.2% קשישים בני 65 ומעלה. לשם השוואה, בשנת 2000 הגיל החציוני באוכלוסייה הדרוזית היה 21.9 שנים, אחוז הילדים בני 14-0 היה 35.8%, ואחוז בני 65 ומעלה היה 3.9%.

ירידה בפריון

במהלך שנת 2013 נולדו בישראל 2,350 תינוקות לנשים דרוזיות, כ-1.4% מכלל התינוקות שנולדו בישראל בשנה זו. מספר הילדים הממוצע שאישה דרוזית צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור הפריון הכולל) עמד בשנת 2013 על 2.2 ילדים לאישה, נמוך מזה של הנשים היהודיות (3.0) והמוסלמיות (3.3) ודומה לזה של הנשים הנוצריות (2.1 ילדים לאישה).

בחמישים השנים האחרונות ירד הפריון של הנשים הדרוזיות בקרוב ל-70%. שיא הפריון, 7.9 ילדים לאישה, נמדד בשנת 1964. בשנת 1990 היה השיעור 4.1 ילדים לאישה, בשנת 2000 - 3.1 ובשנת 2010 - 2.5.

בשנת 2014 היו בישראל כ-31.6 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, והם היוו כ-1.4% מכלל משקי הבית בישראל בדומה לשנים הקודמות. גודל משק הבית הממוצע בשנת 2014 נאמד בכ-4.1 נפשות, גבוה יותר ממשקי בית יהודיים (3.1) וממשקי בית נוצריים (3.0), וקטן מזה של משקי בית מוסלמיים (4.9).

לפחות ילד אחד

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות הדרוזיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.1, נמוך בהשוואה למשפחות היהודיות (2.3) והמוסלמיות (2.9) וגבוה במעט מהמשפחות הנוצריות (1.9).

בשנת 2014 היו 31.9 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 80.8% משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של המוסלמים (78.7%) ומשל הנוצרים (76.7%).

ממוצע נפשות לחדר אצל הדרוזים היה 1.17, גבוה מזה של הנוצרים 1.01 ונמוך מזה של המוסלמים 1.42.

ענף התעשיה

מתוך 46.3 אלף הדרוזים המועסקים, 25.0% עבדו כעובדים מקצועיים בתעשיה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, ועוד 23.4% עבדו כעובדי מכירות ושירותים; 17.4% עבדו בענף התעשיה ו-19.8%במינהל ציבורי.

9.3% מהדרוזים לא למדו כלל או שאין להם תעודה, 30.9% - בעלי השכלה יסודית או חטיבת ביניים, 12.8% - סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, 26.5% - בעלי תעודת בגרות, 7.4% - בעלי תעודת סיום של בית ספר על תיכוני שאינה תעודה אקדמית ו-13.1% בעלי תואר אקדמי או תעודה אקדמית.

בשנת תשע"ד, הייצוג של הדרוזים בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטים בישראל היה קטן יחסית. עם זאת, בשנים האחרונות מספרם הוכפל. בשנת תשע"ד למדו 4.2 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לשם השוואה, בתש"ס (1999/2000) מספרם היה פחות ממחצית (1.7 אלף).

מדעי החברה

מקרב כלל הסטודנטים הדרוזיים, 81.9% למדו לקראת תואר ראשון (28.5% למדו בשנה הראשונה), 15.8% -לקראת תואר שני, 1.1% - לקראת תואר שלישי ו-1.2% למדו לקראת תעודה אקדמית.

באוניברסיטאות, חלקם היחסי הגבוה ביותר של הסטודנטים הדרוזים היה באוניברסיטת חיפה (5.4%) ובטכניון (1.9%) והנמוך ביותר באוניברסיטת בן-גוריון (0.1%). במכללות האקדמיות, שיעוריהם הגבוהים ביותר היו במכללה האקדמית גליל מערבי (13.8%), במכללה האקדמית צפת (13.6%), ובמכללה האקדמית להנדסה על שם אורט בראודה (6.8%).

כמעט רבע מהסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון למדו מקצועות מתחום מדעי החברה (24.2%), בהשוואה ל-20.6% מקרב הסטודנטים היהודים. תחומי לימוד נוספים שנלמדו בשכיחות גבוהה יותר בקרב הדרוזים, בהשוואה ליהודים, היו: מדעי הרוח הכלליים (6.2% לעומת 3.9%, בהתאמה), שפות ספרויות ולימודים רגיונליים (3.1% לעומת 1.5%, בהתאמה), מקצועות עזר רפואיים (6.0% לעומת 4.4%, בהתאמה) וכן חינוך והכשרה להוראה (22.3% לעומת 15.4%, בהתאמה).

שיעור נשים גבוה

שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון היה גבוה יותר בקרב הדרוזים בהשוואה ליהודים (64.9% לעומת 55.0%, בהתאמה).

כמעט כל הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון גרו במחוזות הצפון וחיפה - 99.3% יחד.

הגיל החציוני של הסטודנטים הדרוזים לקראת תואר ראשון היה 22.9 שנים, בהשוואה ל-25.7 שנים בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים לתואר זה. בקרב הסטודנטים הדרוזים שלמדו לקראת תואר שני, הגיל החציוני עמד על 33.5 שנים, והיה גבוה מהגיל החציוני של הסטודנטים היהודים לתואר שני (31.2 שנים). הגיל החציוני של הסטודנטים הדרוזים שלמדו לקראת תואר שלישי היה 37.5 שנים, בהשוואה ל-34.4 שנים בקרב הסטודנטים היהודים שלמדו לקראת תואר שלישי.