31 דיירים במתחם רחוב התמר ביישוב נווה מונסון הגישו תביעת פיצויים בסך 5.4 מיליון שקלים כנגד שכניהם, שלושה זוגות, בעלי דירות במתחם, בטענה כי הם מכשילים בחוסר תום לב את המשך מימושו של הפרויקט לפינוי-בינוי במתחם.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד נאמר כי ראשיתו של הפרויקט הוא בשלהי שנות ה-90 והוא מהווה פרי חזונו של ראש המועצה המקומית דאז תא"ל ( מיל.) יוסף קסטל, נוכח מצבם המתדרדר של המבנים הרעועים הניצבים בחלקו הדרום מערבי של הישוב והכוללים 200 יחידות דיור ב"בנייני רכבת".
החל מסוף שנות ה-90 נאמר בתביעה, קידמו התובעים ובעלי זכויות נוספות בפרויקט בשיתוף עם חברת הבניה אשדר ובסיוע המועצה המקומית (לימים עיריית יהוד-מונוסון) תכנית מתאר מקומית להתחדשות עירונית, ובצידה הכרזה על הפרויקט כמתחם לפינוי לשם בינוי.
בינואר 2007 הוכרז הפרויקט כמתחם לפינוי לשם בינוי, וביולי 208 אושרה למתן תוקף תכנית מתאר מקומית שהעתירה זכויות בניה במתחם ל-620 יחידות דיור חדשות תחת 200 יחידות הדיור הקיימות במתחם.
עוד נאמר בתביעה כי באוגוסט 90 הוצאו היתרים להקמת 3 בניינים ראשונים המונים 186 יחידות דיור תחת 60 מתוך 200 יחידות הדיור הקימות, וכי הקמת בניינים אלו הושלמה והדירות אוכלסו.
היתר להקמת 2 בניינים נוספים המונים 124 יחידות דיור תחת 40 מתוך 200 היחידות הקיימות הוצא באוקטובר 2013 והקמת בניינים אלה נמצאת בשלבי סיום.
לדברי התובעים במועד הגשת תביעתם יצאה אל הפועל בנייתן של 310 יחידות דיור חדשות תחת 100 יחידות דיור קיימות וניתן להוציא מן הכוח אל הפועל חלקים נוספים בפרויקט.
בתביעה נאמר כי במתחם כולו חתמו על ההסכם בעלי זכויות ב-197 יחידות דיור קיימות מתוך 200 יחידות הדיור, ואולם הנתבעים הסתייגו מן התמורה הניתנת בפרויקט לבעלי יחידות דיור קיימות בסדר גודל כשלהם.
לדברי התובעים קבלת הנתבעים תמורה החורגת מן הקבוע בהסכם לפינוי ובינוי תביא לפגיעה יסודית בשני העקרונות היסודיים בפרויקטים מסוג פינוי-בינוי שהינם עקרונות השוויון היחסי והשקיפות, דבר שיסכל לחלוטין את מימוש הפרויקט, ולפיכך אין כל אפשרות להיענות לדרישותיהם.
בתביעה נאמר כי כל הניסיונות לשכנע את הנתבעים לחתום על ההסכם כשלו, וכי הם עומדים איתנים בסירובם ומסרבים בעקשנות לחתום על הסכם לפינוי ובינוי עם אשדר כאשר אין בפיהם כל טעם ענייני לסירובם זה.
לדברי התובעים באמצעות עוה"ד יהל קרצ'ב וחן עמידור הנתבעים מחזיקים את יתר בעלי יחידות הדיור במקבץ כ"בני ערובה", ומסבים להם נזקים רבים ומשמעותיים, המתבטאים בין היתר בהפסד תוספת השווי ליחידת הדיור החדשה שהם אמורים לקבל בפרויקט חלף דירתם הנוכחית.
בתביעה נאמר כי מימושו של הפרויקט צפוי להיטיב עם בעלי הזכויות בפרויקט העתידים לקבל דירות חדשות, מודרניות, ומרווחות בבניינים החדשים שייבנו בעבורם והכול בפטור מלא ממס.
ואולם סירובם של הנתבעים לחתום על ההסכם לפינוי-בינוי והסיכול בהוצאתו אל הפועל של החלק הנוסף מן הפרויקט עקב סירובם זה, מסב לתובעים כמו גם ליתר בעלי הזכויות במתחם, נזקים כספים משמעותיים.
לא זו אף זו, נאמר בכתב התביעה, לתובעים וליתר הדיירים במתחם נגרם עוול של ממש בהיותם מתגוררים בבניינים המצויים במצב פיזי ירוד.
לטענת התובעים נזקם המצטבר המתבטא בהפרש השווי שבין שווי יחידות הדיור הקיימות לשווי יחידות הדיור החדשות שהם אמורים לקבל בפרויקט נאמד בכ-11 מיליון שקלים, ואולם לצרכי אגרה הם העמידו את התביעה על מחצית הסכום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה