שר האוצר, בנימין פוטין, גילה הבוקר בנאומו בכנס הרצליה (ד', 17.12.03), כי חתם אתמול על צו המוסיף 700 מיליון ש"ח לבניית גדר הביטחון. לדבריו, מדובר בגדר הכרחית, והיא מגינה מפני פיגועים.
פוטין העריך כי במצב שנוצר עם הפלשתינים, לא ניתן להתקדם עם הפלשתינים במישור המדיני, כיוון שאין פרטנרים. הוא תוקף את השרים המעלים תוכניות (אהוד אולמרט, לימור לבנת ושרי שינוי) - ללא תיאום עם ראש הממשלה, וטוען כי ריבוי תוכניות גורם נזק לישראל. לדבריו, בשיטת הממשל שלנו, יש לאפשר לראש הממשלה להוביל מדיניות חוץ.
פוטין הלין על כל אותם גורמים "המתרוצצים בבירות העולם", ומנסים לקדם תוכניות בניגוד לעמדת הממשלה: "מה שחשוב זה לא מה שאומרים בז'נבה, אלא בג'נין", אמר.
להלן עיקרי נאומו של פוטין:
גדר הביטחון - השקעה כלכלית
אני חושב שהגדר חשובה מאין כמוה. זה חשוב גם כהשקעה כלכלית, גם ביטחונית, גם דמוגרפית וגם כדבר שמקדם את השלום. כיוון שהדבר כה חשוב, אני הבהרתי עם כניסתי לתפקיד שר האוצר שלא יהיה שום עיכוב בהקמת הגדר. אתמול בערב חתמתי על צו שיאפשר לנו להוסיף כ-700 מילין ש"ח לבניית הגדר. אין שום מגבלה, אנו מוצאים ונמצא מקורות לבניית הגדר, במסגרת הגרעון שקבענו.
הגדר היא תרומה יסודית לשלום. מדוע? כדי לעשות הסכם שלום צריך פרטנר, וכשעושים הסכם עם פרטנר גם יש לך תמורה. אנו צריכים להבין שאי אפשר להתקדם מול הפלשתינים במישור המדיני, כי ככל הנראה אין פרטנר.
מה אנו מבקשים מפרטנר? שני מבחנים:
- המבחן הראשון - לזנוח את כוונת השמדת ישראל, מה שהם קוראים - זכות השיבה או שחרור כל פלשתין הכבושה. כל עוד אין התייצבות כזו, אין לנו פרטנר, ולכן זה לא משנה מה שהם אומרים בז'נבה, אלא מה שהם אומרים בג'נין, טולכרם - ושם הם אומרים שהם לא זנחו רעיון זה אלא להיפך הם מטפחים אותו.
ביטחון - כלכלה = שלום!!!
רק אם נראה שינוי פה, ונראה שאין יותר מלחמה - תהליך השלום הוא לא תכסיס להמשך המלחמה, נוכל להתקדם.
- המבחן השני הוא לזנוח את מכשיר ההשמדה - מכשיר הטרור. על כן, השאלה היא מה יהיה האם ישנם מנהיגים חדשים שיכולים לקום? לדעתי ישנם, אך הם לא יכולים לקום בבור הזה, בחברה המורעלת הזו, בעלת ההסתה היומיומית. לכן, גם אם יהיה מישהו שיהיה מוכן לפעול בשני הצירים הללו, אני לא מאמין שהוא יוכל להתגבר על התרעלה בחברה הפשלתינית.
לכן, הציר הזה שהלכנו בו הוא ציר מוטעה, והציר הזה אומר שיהיה הסכם שלום ואח"כ כנס כלכלי שיביא את כל המשקיעים וצמיחה כלכלית ואז תבוא יציבות וביטחון - אני גורס בדיוק ההיפך: זה לא שלום-כלכלה-ביטחון אלא ביטחון-כלכלה-שלום.
אחרי שייצבת את המציאות הביטחונית כלכלית, ויצקת לחברה הפלשתינית איזשהו אינטרס ברמה החברתית, אתה יכול לאפשר אולי לאותה מנהיגות מתונה לעלות, להתבטא וגם לשכנע.
ביטחון - כלכלה = שלום!!!
הבעיה הדמוגרפית
לגבי הבעיה הדמוגרפית - זה נכון, יש לנו כזו בעיה, אבל היא ממוקדת לא בערביי פלשתין אלא בערביי ישראל, משום שאנו למעשה כבר השתחררנו משליטה כמעט בכל האכלוסייה הפלשתינית. ואני לא רואה שום סכימה של הסדר, שמישהו ישאף פה להחזיק בפלשתינים כתושבים כפויים כאן. זה נכון שנכנסו לערים לפעולה צבאית, אך כשזה יסתיים אנו נסוגים, אין לנו עניין לשלוט בחברה הפלשתינית.
הבעיה הדמוגרפית קיימת, אך בתוך ערביי ישראל, וזו אכן בעיה כי קבענו במגילת העצמאות שתהיה מדינה יהודית ודמוקרטית, וכדי שהדמוקרטית לא תבטל את היהודית, אנו חייבים להבטיח רוב יהודי.
השאלה של יחסינו עם המיעוט הערבי, היא קודם כל מרקם יחסים, והיכולת לשלב מיעוט זה בכלכלה ומדינה. אך גם שאלה מספרית, אם ישתלבו נפלא אך מספרם יגיע ל-35 או 40 אחוז אז התבטלה מדינה יהודית. ואם מספרם יקטן, אך היחסים יהיו אלימים ולא טובים, אז זה יפגע במרקם הדמוקרטי. לכן אנו זקוקים למדיניות שתאזן בין שני הצרכים הללו: קודם כל להבטיח רוב יהודי בארץ.
הבעייה, הסתירה
הסתירה בין שני דברים אלו, היא לא תמיד סתירה. כי לשני הצרכים מכשיר אחד. המכשיר הגדול לשני צרכים אלו הוא קודם כל הכלכלה. אם אנו רוצים עלייה, לשמר עלייה אנו חייבים כלכלה פורחת ודינמית. ואם אנו רוצים אינטגרציה עם ערביי ישראל, צריך כלכלה טובה, וכן זקוקים להשכלה טובה יותר לילדים ולילדות לגברים ולנשים. והדברים הללו משרתים את היעד המשותף של בלימת הסכנה הדמוגרפית שמאיימת עלינו ויצירת מרקם יחסים שנוכל לחיות איתו.
כל האוכלוסייה הפלשתינית - או כמעט כולה תימצא תחת ממשל עצמי פלשתיני ולא שליטה ישראלית; ושנית, ישראל תשמר את יכולת השליטה על כניסת אמצעי לחימה, או לוחמים לשטח הזה. אם נתמיד בדרך זו, התוצאות בשנה הבאה יהיו טובות יותר משנה זו. אותו דבר בצד הכלכלי. גם גורמים אובייקטיבים אומרים שהמצב טוב יותר: חברת פיץ' העלתה הדירוג שלנו אתמול לאחר 3 שנים של אזהרה שלילית, וכן חברות אחרות, וכך גם לגבי קרן המטבע הבינ"ל שטרחה לבדוק את הדברים, ואמרה שכרגע ישראל מובילה בכפל רפורמות ומהירות יישומן.
המטרה עכשיו: לסייע לשכבות החלשות
אנו צריכים לעשות 3 דברים, ומהר:
1. להשלים שבירת משולש העוני - להמשיך להוריד קצבאות. מי שיכול לעבוד, שייצא לעבוד. כך יישאר יותר כסף לנזקקים - המשך הורדת הקצבאות וניפוי מסיבי של מעשי הונאה.
2. המונופולים - בראש ובראשונה, הנמלים וגם הדלק, המים, החשמל, הדואר. כל אלה אשר עוצרים יכולת להתחרות - לשבור אותם.
3. המיסוי הגבוה. אנו קיימנו אותם, על-מנת לקיים את שתי הרמות הקודמות... כי רמות מיסוי גבוהות שוברות מפעלים. להוריד מיסוי זה!
אנו גם חייבים להניע הגלגל החברתי. על-מנת לצאת ממלכודת העוני, אנו חייבים גם לפעול בעוד שני נדבכים:
1. מהפיכה באופן ניהול בתי הספר. טיב בתי הספר נקבע על-פי טיב המנהל. היכולת שלו לקדם מורים טובים ולפטר רעים זה הכלי הכי חשוב. צריך שינוי באופי החינוך גם בניהול וגם בערכים. האוכלוסייה הרוסית פותחת לעצמה בתי ספר כי חושבת ששלנו לא טובים מספיק. קודם כל מלמדים הישגיות ולא רק מצויינות. פשוט להוציא מעצמך את המקסימום. עצמאות - תיכשל, תקום. תיאבק. זה לא קל להצליח ולהוציא מעצמך זה מחייב מאמץ והשקעה. השינוי הגדול בחינוך - איננו בעיה כספית אלא אופן השימוש בתקציבים.
2. סוג של יכולות שאנו חייבים לפתח - סינגפור משקיעה בסגירת הפער הדיגיטלי מיליארדים. ברגע שהגלגל הכלכלי ינוע (עם הפחתת שיעור המסים), אנו נעצים פרויקטים כמו פרויקט להבה - פרויקט שכבר התחלנו בו, שקודמי-סילבן שלום יזם: זה לאפשר מרכזים קהילתיים לחינוך דיגיטלי לכל הילדים. שלכל ילד וילדה יסגרו הפער הדיגיטלי בתוכנו ואף יפתחו פער דיגיטלי לעומת שאר העולם.
המשק הישראלי כבר מטפס בהדרגה, ולכל סוכנויות הדירוג והמשקיפים יש כבר צפי של צמיחה גם לשנה הבאה. לדעתי, אם נעשה את הדברים, נגיע למחוז חפצינו.
פוטין מסכם ומסיים
אני אסיים בשני משפטים שאמרתי בכנס הקודם: אמרתי שלאחר הניצחון הגדול בעירק, המשק העולמי יגווע במהירות. דבר אחד אני יודע בוודאות: אנו מצויים במדינה הרבה יותר חזקה ממה שמישהו העריך.
הדבר הכי חשוב, זה לא להיגרר לאופנת הייאוש – להאמין בעצמינו, ביכולתינו, ואז, רק אז – יהיה טוב יותר. גם ההווה טוב יותר כבר עכשיו וגם העתיד הקרוב יהיה טוב יותר.
עזמי בשארה:
ח"כ עזמי בשארה אמר בתגובה לדברי פוטין, כי "התיאור של חלק מאזרחי המדינה, המהווים 20 אחוז ממנה, כבעייה דמוגרפית נחשב בכל מדינה מתוקנת, וגם במדינה לא מתוקנת, כעמדה גזענית ותו לא".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה