הרב שמואל ואזנר מת בגיל 101

בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק הלך לעולמו (יום ו', 3.4.15) הרב שמואל הלוי ואזנר, מחשובי הפוסקים החרדיים בעשרות השנים האחרונות. בן 101 היה במותו.

למסע הלוויה בבני ברק הגיעו רבבות מלווים ונחסמו דרכים ראשיות.

הרב ואזנר, שכונה בפני חלק מהציבור החסידי "פוסק הדור", חיבר את 11 כרכי שו"ת "שבט הלוי", והיה אב בית דין ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק.

הוא נולד בווינה, למד בישיבת חכמי לובלין ועלה ארצה לפני השואה. בסוף שנות ה-40 עבר לבני ברק על-פי הצעתו של הרב אברהם ישעיה קרלין (החזון איש), והזמנתו של יעקב הלפרין, מייסד שכונת זיכרון מאיר, על-מנת להתמנות בה לרב ואב"ד. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד (הרב מטשבין), הרב איסר זלמן מלצר והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (הרב הראשי לישראל) הקים את "ישיבת חכמי לובלין", על שם הישיבה שבה למד בצעירותו. במבנה נפרד נמצא בית ההוראה זיכרון מאיר, ובמבנה נוסף שוכן בית דין צדק זיכרון מאיר.

הרב ואזנר נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר שיעורי שבט הלוי. כמו-כן, מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך. בתשובותיו ההלכתיות הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו לנוכח הקידמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת. הגם שראה עצמו כתלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית הייתה נוקשה יותר מזו של רבו (שראה אותם כתינוק שנשבה)‏.

במשך עשרות שנות קיום ישיבת חכמי לובלין, נקהלו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" ברחבי הארץ והעולם, העומדות תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.

בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים" מטעם הנהלת הישיבה.

הרב ואזנר לא הצביע בבחירות לכנסת, אם כי מעולם לא קבע כי יש איסור להצביע, ורבים מתלמידיו ומצאצאיו מצביעים בבחירות. הוא השתתף בהצבעה בבחירות לעיריית בני ברק. הוא כמעט ולא עסק בנושאים פוליטיים, וביתו לא היה מוקד לעלייה לרגל של עסקנים ופוליטיקאים.