איש קטן-חידונאי גדול - לל

היה לי הכבוד והעונג לראיין את רוזן, תושב רעננה, לפני יותר מעשור שנים. נכחתי גם באולפן קול ישראל באחת מתוכניותיו בשידור חי, שהיה ביתו הקבוע מדי מוצאי שבת בעת שידור תוכנית החידונים "קפד ראשו". האיש קטן אך קולו רב עוצמה. לשאלתי מהו סודו בשימור התוכנית בלמעלה משישה עשורים הוא השיב: "כל פעם שאני ליד המיקרופון אני מתנהג כאילו מעולם לא עשיתי חידון. כאילו זו הפעם הראשונה שלי. כאילו זו הצגת הבכורה שלי". ואכן רוזן נסחף בשאלותיו. מנצח על מקהלת המשתתפים בוירטואוזיות מדהימה. לולא המפיקה שמסמנת לו 2 דקות לסיום השידור הוא היה ממשיך וממשיך. רוזן בכלל רצה להיות שחקן. לא חשב על קריירה של חידונאי.
כמה ראשים קיפדת במהלך השנים שלך כחידונאי שאלתי אז את רוזן, והוא השיב בהומור האופייני לו: "לא ספרתי. אבל בטח כמה מאות אלפים. אני נהנה לקפד את הראשים האלה בתקווה שלא נצטרך לקפד ראשים מסוג אחר במדינה. כמו בימי המהפכה הצרפתית".
רוזן היה גם פזמונאי. מספר מפזמוניו הפכו ללהיטים ולנכסי צאן ברזל כמו: ראי רחל ראי, להתראות ערי הגדה ועוד. רוזן רחב האופקים התוודה כי אם היה נאלץ להתמודד בחידונים כמו "הכספת" או "המיליונר" הו היה כושל. "יש תחומים שאין לי בהם שמץ של מושג. לדוגמא הטלנובלות. אני גם לא מתמצא במוסיקה העכשווית (רוק ופופ). האוזניים שלי פשוט אינן מסוגלות לקלוט אותה".
באותו ראיון ניסיתי לדובבו בעניין נטייתו הפוליטית בעקבות שיריו "ערי הגדה" ו- "שוב לא נלך" (ראי רחל ראי). רוזן סרב להשיב לשאלתי אך אמר: "כולי תקווה שהשלום יגיע במהרה ושהמדינה הזו תהיה מדינה שאף אחד לא יטיל בה ספק בזכות הקיום שלה או בעצם קיומה".