מח"ש מערערת על אי הרשעת שוטר לשעבר בתקיפת אזרח נכה

( 22-03-15) המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על אי הרשעתו בדין של מיכאל שחר מפרדס חנה-כרכור ועל קולת עונשו.

בנובמבר 2012 הוגש כנגד שחר שוטר קבע בפלוגת "ארבל" משמר הגבול מחוז הצפון כתב אישום בו נאמר כי בסוף ינואר 2011 בעת ששימש כמפקד מחסום שהוקם בצומת ברטעה הגיע למחסום המתלונן מחאמיד אברהים הסובל מנכות על רקע מחלתו סיסטיק פיברוזיס ונעצר לבדיקה.

לאחר מספר דקות ניגש המתלונן לשחר ולשוטרים נוספים שהיו במקום וביקש מהם כי יחישו את ביצוע הבדיקה. שחר צעק עליו שיחזור לרכבו וכאשר ביקש ממנו המתלונן שלא יצעק עליו וידבר עמו בכבוד, ניגש אליו שחר ובעט בו בירכו, ומעוצמת הבעיטה נפל המתלונן על הארץ. כתב האישום ייחס לשחר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

שחר טען להגנתו כי המתלונן קילל אותו וכי הוא ניגש אליו ואז נסוג המתלונן צעד לאחור ובשל נכותו נפל ונחבל. בית משפט השלום בחיפה קבע כי שחר ביצע את העבירה המיוחסת לו אולם נמנע מלהרשיע אותו בדין והשית עליו עונש של 300 שעות של"צ ופיצוי למתלונן בסך 7500 שקלים.

בהכרעת הדין נקבע כי גרסת המתלונן לפיה הנאשם בעט בו ללא כל התגרות מצדו היא זו המשקפת נאמנה את המתרחש באירוע, וכי טענת הנאשם לפיה נפילתו של המתלונן נגרמה בשל מחלתו נטענה בעלמא, ובנוסף מיקום החבלה ואופייה אינם מתיישבים עם נפילה עצמאית של המתלונן אלא עם תקיפה כגון זו בה מואשם הנאשם.

בערעור שהגיש מח"ש נאמר כי מדובר בתיק תקיפה חבלנית של שוטר כלפי אזרח, עבירה שבוצעה ללא כל טעם ומבלי שקדמה לה פרובוקציה באדם נכה שכל חטאו היה שהעז לבקש מהנאשם כי יחיש את בדיקתו השגרתית במחסום. לטענת מח"ש בית המשפט בחר שלא להתמודד עם השיקולים הרלוונטיים ועם המדיניות הנוהגת בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע להרשעת שוטרים אשר חטאו במעשה אלים חסר פשר.

בערעור נאמר עוד כי בית המשפט התעלם לחלוטין מהנסיבות לחומרה הקיימות במקרה הנדון ולא נתן להם כל משקל, וכי בית המשפט לא אמד נכונה את העובדה כי הנאשם רמס ברגל גסה את הערכים ואת כל מערכת יחסי האמון מכוחה הוקנו לו סמכויותיו, וניצל לרעה את כוחו על מנת לתקוף אזרח נכה ללא כל צורך או תכלית.

לדברי מח"ש נכונותו של הנאשם כשוטר לבצע את העבירה במודע מכתימה את ציבור השוטרים העושים מלאכתם נאמנה, פוגעת בתדמית המשטרה ובאמון הציבור, ועל כן הכירו בתי המשפט זה מכבר בכך שיש ערך רב בבידודה של התנהגות זו ובהוקעתה בקול רם וצלול בלא קריצת עין, על מנת לשגר את המסר הראוי ולשמור על טוהר המחנה.

עוד טוענת מח"ש כי הימנעות מהרשעה בתיק שכזה הינה סטייה מדרך המלך הנהוגה במקרים דומים וכמוה כמירוק נורמטיבי של הכתם שדבק במעשי אלימות משטרתית גסה תוך זילות לערכים מוגנים בסיסיים שעניינם כבודו של אדם. לסיכום נאמר בערעור כי בית משפט השלום סטה באופן בולט מהמדיניות המשפטית המקובלת ובחירתו לעשות כן משגרת בנסיבות העניין מסר מבלבל, רב משמעי ובלתי מאוזן, המחייב התערבות בו על ידי הרשעת הנאשם והשתת עונש הולם.