יתד נאמן חויב בפרסום מודעת תעמולה לבחירות לכנסת

"אני מתקשה לקבל את הטענה לפיה עיתון חדשותי הסוקר את מערכת הבחירות ובכלל זה מציין קיומן של מפלגות שונות שבמובהק אינן מצויות במסגרת הקו ההשקפתי של העיתון עלול לפגוע ברגשות קוראיו על ידי פרסום מודעה של מפלגת הנשים החרדיות. זאת ועוד ערכים אינם מוחלטים כידוע ולעיתים כאשר קיים מתח ביניהם, יסוג האחד מפני האחר" כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בלוד יעקב שפסר. זאת במסגרת החלטתו להורות ליומון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" לפרסם מודעת תעמולה של רשימת המועמדים החרדית העצמאית לכנסת ה-20 ששמה:"וזכותן-חרדיות עושות שינוי".

הבקשה למתן צו עשה הזמני שהוגשה תחילה גם כנגד השבועון החרדי יום ליום הוגשה על ידי רות קוליאן אישה חרדית העומדת מזה מספר שנים בחזית המאבק של נשים חרדיות להיבחר לכנסת במסגרת המפלגות החרדיות.

בבקשה שהוגשה בשבוע שעבר נאמר כי כאשר ניסיונותיה אלו של קוליאן לא צלחו ונבצר ממנה להיכלל ברשימת המועמדים של אחת המפלגות החרדיות בשל המגדר אליו היא משתייכת, היא הגישה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 רשימת מועמדים עצמאית ששמה "וזכותן- חרדיות עושות שינוי".

לטענת קוליאן היא ביקשה לפרסם מודעות תעמולה בעיתון יתד נאמן ובמוסף יום ליום במטרה לחשוף את קיומה של רשימת "ובזכותן" לציבור התומכים הפוטנציאלי שלה, אולם נתקלה בסירוב לפרסום המודעות מטעמים שונים שעיקרו היעדר אישור "הוועדה הרוחנית".

קוליאן טענה בפנייתה לבית המשפט כי הסירוב להתיר לה לפרסם את מודעת התעמולה נובע מאפליה מגדרית פסולה מאחר והסירוב נובע מהשתייכותה למגזר הנשי, וכי היא סובלת מהפליה כפולה הבאה לידי ביטוי בעובדה שלא די בכך שנמנע ממנה מלהתמודד במסגרת הרשימות החרדיות המוכרות, אלא שאף נגזר עליה שלא להביא לידיעת הציבור את דבר התמודדותה ברשימה חרדית חדשה.

במהלך הדיון התברר כי השבועון יום ליום היוצא לאור אחת לשבוע בימי חמישי הופץ בבוקר הדיון שהתקיים בבקשה ואף נסגר כבר בעת הגשת הבקשה יום קודם לכן, ועל כן בנסיבות אלה הסכימה המבקשת בלית ברירה למחוק את הבקשה לסעד זמני כנגד יום ויום ולהותירו אך כנגד יתד נאמן.

בתגובתו לבקשה טען יתד נאמן כי מדיניות העיתון היא לפרסום קו השקפתי השייך לזרם הליטאי של הציבור החרדי בלבד, וכי העיתון אף מפסיד הכנסות מרובות בדחיית פרסומים שאינם תואמים להשקפה זו. עוד טען יתד נאמן כי במצע של רשימת "וזכותן" קיימים שני עקרונות הנוגדים את ההלכה והם: הצעה לפיה ידון בית דין בהרכב דיין אחד ולא שלושה, וכן הצעה נוספת לפיה הטבלתה של אישה בסיום הליכי הגיור תעשה בנוכחות אישה ולא בנוכחות דיין ( אלא בהסכמתה). אשר על כן לדברי יתד נאמן בנסיבות אלה העיתון אינו יכול לפרסם מפלגה שבמצעה "פירצת גדר חמורה" כל כך.

השופט יעקב שפסר ציין כי מדובר במודעה מילולית ללא תמונות שעניינה פניה לנשים חרדיות בנוגע לנקודות פעולה נדרשות בעניינן, והיא מנוסחת בלשון מקובלת במגזר זה. לדברי השופט סיכויי התביעה של המבקשת סבירים ואף למעלה מכך והיא הרימה את הנטל המוטל עליה. השפט הדגיש כי המדובר במודעה בעלת אופי ציבורי המיועדת בעיקרה לנשים מהמגזר החרדי ושיש בפרסומה חשיבות ציבורית לא מבוטלת ואולי אף מוגברת.

השופט הוסיף כי פרסום בעיתונות מהווה שירות ציבורי וכי פרסום המידע הרלוונטי לקהל הבוחרים לקראת הבחירות מהווה אמצעי חיוני להבטחת הליך דמוקרטי תקין, וכאשר מדובר בפרסום לחברה החרדית אשר זהו אמצעי התקשורת העיקרי בה שעניינו מידע באשר לבחירות לכנסת, מתחדד אופיו הציבורי של השירות וניתן למסקנתו זו משנה תוקף.

לדברי השופט במקרה הנדון בהתחשב בעקרון העל של שוויון ומניעת הפליה ובכלל זה על רקע מגדרי ונוכח העובדה כי מדובר בסד זמנים קצר ביותר של ימים ספורים עד מועד הבחירות, הרי שיש באי מתן הסעד הזמני המורה על פרסום המודעה, פגיעה משמעותית ובלתי הדירה במבקשת, וסיכול זכותה להגיע לתודעת קהל הבוחרות שלה, ופגיעה בזכותה לשוויון ויתכן אף ביכולתה להיבחר בפועל לכנסת, פגיעה העולה על הנזק הנטען לעיתון יתד נאמן אם בכלל כתוצאה מהפרסום.

אשר על כן הורה השופט ליתד נאמן לפרסם מודעה אחת לפחות מטעמה של המבקשת בין בשמה ובין בשם רשימת "ובזכותן" בהתאם לשיקול דעת המבקשת. יתד נאמן חויב בהוצאותיה של קוליאן בסך 10,000 שקלים.