משרד החינוך הודיע, בשמה של שרת החינוך התרבות והספורט, ויו"ר מועצת קרן וולף, לימור לבנת (יום ב', 15.12.03), כי פרס וולף באמנות לשנת תשס"ד-2004 יוענק לשני מוסיקאים גדולים.
המוסיקאים הזוכים בפרס הם מסטיסלב רוסטרופוביץ', ש"זכה לתהילת עולם כצ'לן, מנצח ודמות אנושית לעילא", והפסנתרן והמנצח דניאל בארנבוים, "אדם בעל מחויבויות מוסיקליות ואנושיות עמוקות, שזכה למעמד של אחד מגדולי המוסיקאים בני ימינו", כך החלטת השופטים.
השניים יקבלו את הפרס, בסך 100,000 דולר, מידי הנשיא קצב בטקס ממלכתי, שיתקיים במשכן הכנסת, ב-9 במאי 2004.
זמן קצר לאחר ההודעה המשמחת לשני המוסיקאים, הודיעה השרה לבנת, כי המנצח בארנבוים לא יקבל את הפרס, אלא אם יתנצל על כך שניגן את יצירותיו של ואגנר, במסגרת הדרן שנערך בפסטיבל ישראל. לבנת הודיעה גם, כי לא ידעה, מבעוד מועד, על הוצאת ההודעה הרשמית.
על מסטיסלב רוסטרופוביץ'
מסטיסלב רוסטרופוביץ' (Mstislav Rostropovich) נולד בשנת 1927בעיר באקו, ברית המועצות. בהיותו בן 4 החל ללמוד נגינה על פסנתר אצל אמו, וזמן קצר לאחר מכן החל ללמוד נגינה על צ'לו, הפעם אצל אביו. הופעתו הראשונה כצ'לן הייתה בגיל 15, והוא זכה מיד להכרה כאמן מבטיח.
רוסטרופוביץ', שזכה לתהילת עולם כאחד מגדולי הצ'לנים והמוסיקאים בימינו, הרבה לנגן ברחבי העולם. הטכניקה יוצאת-הדופן שלו והופעותיו המסעירות הציבו סטנדרטים חדשים בפני הצ'לנים. הוא טיפח רפרטואר חדש לחלוטין של יצירות לצ'לו, והביא את חדוות המוסיקה למיליוני אנשים ברחבי העולם.
רוסטרופוביץ' מגלם בחייו את ההשפיה החיובית והמרוממת של המוסיקה על בני האדם. יתר על כן, רוסטרופוביץ' הוא אחד מגדולי הדוברים למען הגנת החירויות האנושיות והאמנותיות. בשנת 1974, בתום 4 שנים שבהן התגורר אלכסנדר סולז'ניצין בביתם, נטשו רוסטרופוביץ' ורעייתו, זמרת הסופראן הנודעת גלינה וישנבסקאייה, את ברית-המועצות מרצונם.
מאז הקדיש רוסטרופוביץ' זמן רב והופעות רבות לתמיכה במאמצים הומניטריים ברחבי העולם. מעורבותו הגורפת הן במוסיקה והן בחברה הפכוהו להתגלמות דמות האמן כאזרח. רוסטרופוביץ' היה לאחד האמנים המוקלטים ביותר במאה העשרים. הוא גם זכה לתהילה כמנצח מצטיין, בהופעות עם התזמורות המובילות בעולם ובניצוח והקלטה של אופרות.
על דניאל בארנבוים
דניאל בארנבוים, (Daniel Barenboim) נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשנת 1942. בהיותו בן 5, למד אצל אביו נגינה בפסנתר. בגיל 7 הייתה הופעתו הראשונה כפסנתרן, ובגיל 8, כסולן בלוויית תזמורת. לאחר קום המדינה עלתה משפחתו ארצה, ובשנת 1953 הופיע לראשונה בקונצרט התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
בארנבוים נודע לראשונה לתהילה בבימות הקונצרטים בעולם כפסנתרן מחונן. הוא זכה למוניטין כפרשן מצטיין של בטהובן ושל מוצארט, והעניק לעולם ביצועים והקלטות רבות-מעוף ליצירות הפסנתר של המלחינים הללו, וכן של חבורה מגוונת של מלחינים אחרים, שתקופות חייהם משתרעות על פני 300 שנים. הקריירה שלו כמנצח החלה בהופעות בכורה בלונדון, אך עד מהרה התפשטה להופעות על דוכן המנצחים ברחבי העולם.
הוא הוסיף למנהיגותו התזמורתית גם הופעות בבתי האופרה המובילים בעולם. משנת 1991 מכהן בארנבוים כמנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של שיקאגו, ארה"ב, ומשנת 1992 גם של בית האופרה הממלכתית של ברלין, גרמניה.
שילוב הקריירות של פסנתרן ושל מנצח העניק לבארנבוים יכולת להעשיר את מקצוע המוסיקה. מעורבותו בנושאי זכויות האדם ושלום העולם סייעה להפגיש אנשים מכל הגזעים והדתות. הוא דבק בהשקפה כי בני האדם נוטים להיות קשובים יותר לזולתם בעודם נתונים להשפעתה האמנותית של המוסיקה. אמונתו העמוקה, כי המוסיקה מעניקה צלם אנוש לצליל, מתגלמת במאמציו המתמשכים להשכין שלום בין כל בני האדם בעולם.
על קרן וולף
קרן וולף נוסדה על-ידי ריקרדו וולף, יהודי יליד גרמניה, ממציא, נדבן ודיפלומט, שחי שנים רבות בקובה, כיהן כשגריר של פידל קסטרו בישראל ובה גר עד מותו בשנת 1981. 5 פרסי וולף בסכום 100,000 דולר בכל תחום, מוענקים מדי שנה מאז 1978 על-ידי הקרן לאנשי מדע ואמנים מכל העולם "על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". במדע, התחומים בהם מוענק הפרס הם חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיסיקה ורפואה; באמנות, מוענק הפרס ברוטציה תלת-שנתית בתחומי האדריכלות, המוסיקה, הציור והפיסול. עד כה קיבלו את הפרס היוקרתי 214 מדענים ואמנים מ-20 מדינות, ביניהם 14 מישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה