פרקליט המדינה מודה: עיצומי הפרקליטים משתקים את המערכת

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, פנה אל מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, בבקשה שיעביר הנחיה לנשיאי בתי המשפט להתחשב בצעדי המחאה שבהם פתחו ועד הפרקליטים בעקבות הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות. זאת, תוך שהוא מודה למעשה בכך שהעיצומים משתקים את המערכת המשפטית ועל-אף שמדובר בפגיעה בשוויון בין בעלי הדין ובפרקטיקה העוקפת את בעלי הדין שאמורים להתדיין אל מול הפרקליטות בבית המשפט.

במכתב חשאי שהעביר ניצן לשפיצר ב-11 בפברואר ציין פרקליט המדינה כי במסגרת החרפת הצעדים הארגוניים בסכסוך העבודה שהוכרז על-ידי ועד הפרקליטים ועל-ידי ההסתדרות הנחה הוועד את הפרקליטים שלא לחתום על המסמכים הבאים:
* בתיקים פליליים - כתבי אישום בתיקים שאינם תיקי מעצרים, כולל כתבי אישום בתיקים שבהם הנאשם מצוי במעצר בית ובתיקים שבהם הנאשם מצוי בתקופת פסילה של רישיון הנהיגה; ערעורים, בקשות רשות ערעור (למעט במקרים שבהם הנאשם מצוי במעצר) ועיקרי טיעון בערעור.
* בתיקים אזרחיים (לרבות תיקים שעניינם דיני עבודה) - כתבי הגנה ובקשות לסילוק על הסף, כתבי תביעה וכתבי תשובה (לרבות בתיקי מיסים וערעורי נכים), ערעורים, בקשות רשות ערעור, תגובות לבקשות אלו וסיכומים בערעורים אזרחיים.
* בתיקים מינהליים - תגובות מקדמיות, כתבי תגובה וכתבי תשובה בעתירות בנושאי תכנון ובניה, חופש המידע ועיצומים כספיים - ככל שהללו אינם מלווים בבקשה לצו ביניים - וכל תגובה ראשונית המוגשת בערעורים מינהליים.
* בהליכים מינהליים בבג"ץ - ערעורים ובקשות ערעור, תגובות וכתבי תשובה.
* בתיקי הסגרה - עתירות להכרזה על מבוקש כבר הסגרה וכתבי טענות המוגשים בהליכי ערעור בהליך זה.
* פרקליטים גם לא יחתמו על 'מכתבי אישור' שניתנים על-ידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין והיחידה לאכיפה אזרחית להגשת כתבי הטענות על-ידי עורכי דין חיצוניים.

"אודה לך אם תוכל להעביר מידע זה לנשיאי בתי המשפט, ואודה לכלל הנשיאים והשופטים אם יתחשבו בכך שמדובר בצעד שנעשה במסגרת סכסוך עבודה שהוכרז כדין, באישור ההסתדרות", כתב ניצן.

במכתב נוסף ששלח יום לאחר מכן, ב-12 בפברואר 2015, ציין פרקליט המדינה כי בישיבה דחופה של הנהלת הפרקליטות שכינס בעקבות החלטת ועד הפרקליטים כי כל אותם מסמכים שפורטו לעיל לא ייחתמו על-ידי הפרקליטים המטפלים בתיקים אלא על-ידי מנהלי היחידות. באותה ישיבה הוחלט פה אחד כי מנהלי היחידות בפרקליטות לא יחתמו על מסמכים שעליהם אינם נוהגים לחתום בעבודתם השוטפת. "אין זה מתפקידם של המנהלים לחתום על מסמכים שהכינו הפרקליטים, שאינם נחתמים ככלל על-ידי מנהליהם, מה גם שבהיקף הפעילות של היחידות - חתימה זו עלולה להיות לא יותר מחותמת גומי ואין זה מנהגנו להוות חותמת גומי", ציין.

המכתב הוסתר מבעלי הדין

מכתבו של עו"ד שי ניצן הועבר על-ידי מנהל בית המשפט, מיכאל שפיצר, אל נשיאי בתי המשפט ודרכם לכלל השופטים בישראל. עדות לכך ניתן למצוא בהחלטה של הרשם הבכיר ניר זיתוני מ-16 בפברואר 2015:

"לפני מספר ימים הועבר לכל השופטים והרשמים בארץ מכתבו של פרקליט המדינה למנהל בתי המשפט מיום 11.2.15. במכתב זה נמסר כי ועד הפרקליטים הנחה את הפרקליטים שלא לחתום על כתבי הגנה אלא באישור ועדת חריגים. פרקליט המדינה ביקש מכלל השופטים להתחשב בכך שמדובר בצעד שנעשה במסגרת סכסוך עבודה שהוכרז כדין באישור ההסתדרות", כתב תוך שהוא דוחה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, על-אף שבית המשפט נתן למדינה ארבע ארכות עד שקבע כי עליה להגיש כתב הגנה בתיק המדובר ב-15 בפברואר 2015.

זיתוני ציין בהחלטתו, הנוגעת לתביעה שהגיש משה הלוי נגד שוטר במשטרת ישראל בגין פגיעה בפרטיות, כי מתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה משמעו פגיעה בזכות הדיונית של הנתבע, קצין במשטרת ישראל, אשר ייאלץ לשלם מבלי שניתן לו להשמיע את עמדתו, רק בשל עיצומי הפרקליטים "שאין לו כל קשר אליהם", כלשונו.

מכתב זה של פרקליט המדינה, שהשפיע באופן ברור על התיק, לא הוגש במסגרת ההליך המשפטי אלא מחוצה לו. באופן זה, ניצל פרקליט המדינה את מעמדו ואת משרתו לצורך השפעה חיצונית על הליכים משפטיים תוך שניסיון ההשפעה נסתר מעיני בעלי הדין שאמורים להתדיין נגד פרקליטות המדינה. באופן זה, בעלי הדין אינם יכולים להגיב לדחיית הטיפול המשפטי בעניינם ואינם יכולים לקבול נגדו.